על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


הדפסים יפניים והשפעתם על האמנות המערבית החל מהמחצית השניה של המאה התשע-עשרה Japanese Prints
1850 אירופה
ההדפסים היפניים נחשבו ביפן עצמה לאמנות עממית זולה. הם נדפסו בשיטה של הדפסי עץ. על מנת ליצור הדפס צבעוני השתמשו במספר לוחות עץ כמספר הצבעים שביצירה.

ההדפסים תיארו לרוב יפהפיות וזונות, שחקנים, הווי של תאטרון הקאבוקי העממי, חיי עיר - ולכן נקראו בשם של "תמונות העולם השט", כלומר תיאור של הבל הבלים, בניגוד לעולם הנצחי.

יפן הייתה ארץ סגורה בפני האירופאים במשך מאות שנית. במאה התשע-עשרה היא פתחה את שעריה, וכך הגיעו למערב חפצים יפניים, ביניהם הדפסים שהיו זולים מאוד ביפן. הירושיגה ואוטמרו היו שני האמנים המפורסמים ביותר במערב.

תפיסת הציור היפנית שונה מאוד מזו של האירופאים. השימוש בהדפסים היפניים עזר לציירי המערב להתנתק מהמסורת הקלסית ולחפש דרכים חדשות. האמנים היפניים היו מעוניינים בהרמוניה של הצבעים, הצורות והקווים יותר מאשר בתיאור הנטורליסטי של המציאות. מאפיין זה קסם לאמנים האירופאים, ובאותה התקופה הם התמקדו בחיפוש אחר אמצעים אמנותיים.

ההדפסים עצמם ואביזרים יפניים אחרים הופיעו כנושא בתוך היצירות ("אב טאנגי", ואן גוך, "דיוקן של אמיל זולה", מאנה, "גברת מאנה בקימונו", "לילי גרניה בקימונו", לוטרק). אמנים כמו ויסטלר, מארי קאסט, גוגין, מאנה, בונאר, קלימנט, דגה, לוטרק ורבים אחרים הוקסמו מהאמנות היפנית. ואן גוך אפילו העתיק הדפסים יפניים, לדוגמה, המקור ל"עץ פורח" הוא ב"עץ שקדייה פורח" של הירושיגה.

הציירים האימפרסיוניסטים הושפעו במיוחד מהאמנות היפנית. ההשפעה ניכרת בנושאים היומיומיים (מארי קאסט "אם רוחצת תינוק", "מכתב") ובאמצעים ציוריים כמו: השטחה, צבעים עיטוריים שאינם מעבירים את צבעו של העצם במציאות, חיתוכים של דמויות, מבטים מלמעלה. בתיאורים רבים כמו של זה דגה ("שותי האבסינט") נראה שימוש בקומפוזיציה אלכסונית דמוית זיגזג - אמצעי יפני ליצירת עומק.

ההשפעה של ההדפסים הייתה תקדים וחלק מתופעה כללית ורחבה של השפעת האמנות היפנית על אמנות, עיצוב ואדריכלות. תופעה זו נקראת "ג'אפוניזם". אמנים כמו אמיל ברנרד ("סצנת רחוב", 1899), גוסטב קלימט ומרק שגאל ("מסך", 1964) הושפעו מהדפסים יפניים; אדריכלים מודרניסטים כמו פרנק לויד רייט, לה קורבוזיה ריצ'רד נאוטרה ופיליפ ג'ונסון הושפעו מצורתה של הבנייה היפנית ובמיוחד מקשריה עם הטבע הסובב; כלי קרמיקה וזכוכית וכן עיצוב תכשיטים השפיעו על העיצוב האירופי, במיוחד על סגנון ה"ארנובו". בשנות השישים והשבעים של המאה העשרים השפיעה הקליגרפיה היפנית אף על סוג אמנות הקרוי "אמנות התהליך".

מקורות

Akiama, A. and others (1996), The Dictionary of the Art History, Grove, New York.
Honour, H., Fleming, J. (1991), A World History of Art, Laurence King, London.
Wichmann, S. (1985), Japonisme , Thames & Hudson, London.


כתבה: אלה טל
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום