על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


משכן הכנסת, יוסף קלרווין ודב כרמי The Knesset Building, Yossef Klarwein and Dov Karmi
1966-1949 קריית הממשלה, גבעת רם, ירושלים

תכנון משכנה של הכנסת החל באפריל 1949, ובמשך כמה שנים נדון הרעיון למקם אותה בתוך בנייני האומה או בקרבתם, מתוך תפיסה שיש לחבר בין הפרלמנט של העם היושב בציון ובין בית הכינוסים של יהודי התפוצות. לאחר ויכוחים ודיונים רבים, בתחילת 1955 התברר כי הסוכנות היהודית מסרבת להעמיד את בנייני האומה שבבעלותה לרשות הכנסת, והרעיון נדחה באופן סופי.

ב-25 ביולי 1956 הכריזה נשיאות הכנסת על תחרות לתכנון משכן הקבע לכנסת ישראל. בשלב זה עדיין לא נמצאו מקורות מימון לבנייה, ולכן אדריכלים רבים לא ניגשו לתחרות. המימון נמצא רק תשעה ימים לפני פרסום תוצאות התחרות, כאשר ג'יימס דה רוטשילד, שנפטר זמן קצר לפני כן, ציווה בצוואתו סכום גבוה של 1.25 מיליון לירות שטרלינג בעבור הפרויקט. 

בתחרות זכה האדריכל יוסף קלרווין, שלפי החלטת השופטים הציג מודל ה"מבטא יפה ומשרת את ייעודו המיוחד על ידי העמדתו על רמה בעלת ממדים לא מוגזמים... ועל ידי הופעה אצילה של גוף הבניין מכל הצדדים... השימוש ברמזים קלאסיים בקומפוזיציה הארכיטקטונית מעניק לבניין את הסגולה לעודד יראת כבוד לכל המתקרב אליו". הביקורת על התכנית טענה כי הבניין אינו מודרני, משעמם ומתנכר לסביבתו. כמו כן נטען כי התחרות הייתה נגועה בהליכים לא כשרים. לאחר ויכוח סוער הוחלט להמשיך בהקמת הפרויקט, למרות הביקורת.

עם זאת, הביקורת הקשה הביאה לצירוף שותפים ויועצים שונים לקלרווין, וב- 1960 הוזמן האדריכל דב כרמי לשמש כיועץ. כרמי הכין תכנית חדשה, שהתבססה על תכניתו המקורית של קלרווין, אך נעשו בה שינויים רבים. כרמי, חתן פרס ישראל לאדריכלות בשנת 1957, נפטר בשנת 1962 מדום לב פתאומי.

בסופו של דבר, שונתה התכנית המקורית של קלרווין כמעט ללא הכר. המבנה הסופי עשוי בצורת מלבן. שלוש הקומות העליונות מוקפות בעמודי בטון חשוף בגובה 15 מ', העולים עד לגג השטוח של המבנה. העמודים מקובעים בצדם הפנימי אל הקיר ותומכים בגג. הגג עשוי בטון חשוף גם כן, והקיר מצופה באבן ירושלמית ואינו מגיע עד לגג אלא נחצה על-ידי חלון זכוכית צר, המקיף את המבנה ויוצר תחושת ריחוף של הגג. הקומות התחתונות מוקפות גם הן בחלונות זכוכית גדולים. המבנה מזכיר מבצר הסגור בחומה.

אופיו המודרני של המבנה הוא תוצאה ישירה של השינויים שערך בו כרמי בשנת 1960. הבניין משלב מסורת עם מודרניות הן בצורתו והן בחומרים שמהם הוא בנוי. בתכנית המקורית של המבנה, שהציג יוסף קלרווין ב- 1958, המבנה נראה כמקדש יווני וכשואב את השראתו מן הפרתנון שבאתונה המסמל דמוקרטיה, סדר, הרמוניה, שלמות וחוק. מעבר לכך המבנה מזכיר בצורתו את שער הכניסה לבית המקדש, ובכך הוא מתקשר להיסטוריה של עם ישראל. האבן הירושלמית שעל הקיר גם היא חלק מההתייחסות להיסטוריה היהודית ולמקום. לעומת זאת, הבטון החשוף הוא מאפיין של בנייה מודרנית, והוא מתייחס לחזון הציוני החדש בארץ ישראל. כך גם חלונות הזכוכית הגדולים, ובמיוחד החלון העליון, המקיף את המבנה ומעניק לו מראה מודרני המאפיין בנייה ים תיכונית. המבנה מסמל את הדמוקרטיה בכלל ואת העצמאות הישראלית בפרט. הוא ממוקם על גבעה וחולש על כל קריית הממשלה. גובהו ובידודו מסמלים את היותו החשוב מבין המבנים שסביבו, המעניקים לו תחושת הוד והדר.

מקורות וקישורים
אתר הכנסת
אתר עיריית ירושלים

אתר ויקיפדיה

סיור וירטואלי במשכן הכנסת

גלריית תמונות של תכנון ובניית משכן הכנסת

אתר מפה

כתב: נעם טופלברג

משכן הכנסת, צילום תמר כרמי
משכן הכנסת, צילום תמר כרמי
טקס חנוכת משכן הכנסת, י"ד באלול תשכ"ו (30.8.1966), מתוך אתר הכנסת
טקס חנוכת משכן הכנסת, י"ד באלול תשכ"ו (30.8.1966), מתוך אתר הכנסת
משכן הכנסת, מבט ממעל, מתוך אתר פנג-שואי - זוהר אליאב
משכן הכנסת, מבט ממעל, מתוך אתר פנג-שואי - זוהר אליאב
משכן הכנסת, אולם המליאה, מתוך אתר וואלה תרבות
משכן הכנסת, אולם המליאה, מתוך אתר וואלה תרבות
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום