על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


הקמת מדינת ישראל Establishment of Israel
1948 ישראל
לאחר שהתברר היקף הכספים הכספים בשואת יהודי אירופה הזדעזעה דעת הקהל העולמית. דוד בן גוריון, נחוש בדעתו לעשות שימוש באהדת הניצולים, החליט להביא ארצה פליטי שואה למרות האיסור הבריטי. העימותים שהתפתחו בין מעפילים לחיילי הצבא הבריטי ותמונות של ניצולי מחנות גררו גל של ביקורת בעולם, וסייעו בגיוס תמיכה במפעל הציוני.

הבריטים, שהיו עייפים מן המלחמה, החלו לשקול פינוי מן הארץ. באפריל 1947 מינה האו"ם ועדה מיוחדת שתחקור את המצב בארץ ותציע פתרון. באוגוסט המליצה הוועדה על חלוקת הארץ לשתי מדינות, יהודית וערבית. בכ"ט בנובמבר עלתה ההצעה להצבעה במליאת האו"ם. ברוב של שלושים ושלושה קולות בעד למול התנגדות של שלושה עשר ועשרה נמנעים, אימץ האו"ם את ההחלטה.

ביום ה- 12 במאי 1948 התכנסה לישיבה "מינהלת העם", הגוף הזמני שהוקם לנהל את ענייני היישוב ומלחמתו, ודנה בדרישתו התקיפה של שר החוץ האמריקאי ג'ורג מרשל לדחות את ההחלטה להקים מדינה יהודית ולקיים שביתת נשק בארץ למשך שלושה חודשים.

"מינהלת העם" נתבעה להכריע על דרך פעילותה בתוך ימים אחדים. ארצות הברית הזהירה שבתוך כמה ימים מיום הכרזת המדינה ישראל צפויה למתקפה כלל-אזורית.

ההכרעה בדבר הקמת מדינת ישראל נפלה. ברוב של שישה נגד ארבעה הוחלט שלא לבצע שביתה ולהכריז על מדינת ישראל עם סיום המנדט הבריטי, ולהימנע מציון חד-משמעי של גבולותיה של המדינה.

יום לפני הכרזת המדינה הציע משה שרתוק הצעה לנאום ההכרזה אך דוד בן גוריון שינה אותו ערב לפני ההכרזה.

"מינהלת העם" שלחה הזמנות סודיות למוזמנים, ודרשה כי יגיעו ביום ה- 14 במאי בשעה שלוש וחצי למוזיאון תל אביב שבשד' רוטשילד בתל אביב, לבושים בגדי חג כהים לצורך הכרזה על מדינת ישראל. יום זה היה יומו האחרון של שלטון המנדט הבריטי בפלשתינה.

בשעה ארבע אחר הצהריים עמד דוד בן גוריון בראש שולחן מוארך מכוסה בד בהיר כשמאחוריו דגלי ישראל גדולים ותצלום ענק של הרצל. על השולחן הונחו מיקרופונים, ביניהם מיקרופון של "קול ישראל", שזה היה שידורו הראשון. מימינו ושמאלו של בן גוריון ישבו עשרת חברי "מינהלת העם". באולם ישבו ארבעה-עשר חברי מועצת העם. חלק מחברי המועצה לא הצליחו להגיע לתל אביב בגלל המצב הביטחוני. בחצי גורן, על כיסאות חומים, ישבו חברי הוועד הפועל הציוני, ראשי עיריות, ראשי מפלגות, רבנים וזקני היישוב, חברי המפקדה הארצית של ההגנה, נציגי מוסדות כלכלה ומשק, עורכי העיתונות העברית, כתבי חוץ וצלמי עיתונות.

הקהל שר את "התקווה", ודוד בן גוריון קרא בקול את "מגילת העצמאות" שעוטרה בסמלי המדינה היהודית - עלי זית ומנורה. גל של שמחה שטף את הארץ.

החתומים על מגילת העצמאות הם: מרדכי בנטוב, דניאל אוסטר, יצחק בן צבי, אליהו ברלין, פריץ ברנשטיין, הרב וולף גולד, מאיר גרבובסקי,יצחק גרנבוים, אברהם גרנובסקי, אליהו דוברין, מאיר וילנר-קובנר, זרח ורהפטיג, הרצל ורדי, רחל כהן, הרב קלמן כהנא, סעדיה כובאשי, הרב יצחק מאיר לוין, מאיר דוד לוינשטיין, צבי לוריא, גולדה מאירסון (מאיר), נחום ניר, צבי סגל, הרב יהודה ליב הכהן פישמן, דוד צבי פנקס, אהרון ציזלינג, משה קולודני, אליעזר קפלן, אברהם קצנלסון, פליכס רוזנבליט, דוד רמז, ברל רפטור, מרדכי שטנר, בן ציון שטרנברג, בכור שיטרית, משה שפירא, משה שרתוק.

מקורות
ישראל, זאב (1966), כך קמה מדינת ישראל, הוצאת א' לוין אפשטיין, תל אביב, עמ' 37-28.
קליינברג, אביעד (1998), תקומה, הוצאה לאור כתר, תל אביב, עמ' 33-28.
תלמי, אפרים ומנחם (1982) לקסיקון ציוני, הוצאת מעריב, תל אביב, עמ' 106.
אתר מגילת העצמאות
עמלנט - מזיכרון לעצמאות

כתב : פיטר מלץ
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום