על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


מלינקוב, אברהם Malnikov, abraham
1960-1892
פיסול
  • פיסול
מלניקוב, יליד רוסיה, למד אמנות בשיקגו. ב-1918 עלה ארצה והתנדב לגדוד העברי. במהלך שנות העשרים לימד אמנות בירושלים, והשתתף בתערוכות קבוצתיות שהתקיימו ב"מגדל דוד". בתערוכה הראשונה, שהתקיימה ב- 1920, רוב המוצגים היו חפצי יודאיקה מבצלאל. באותה תקופה היה מלניקוב הפסל היחיד בארץ. ב-1917 כבשו הבריטים את באר-שבע מידי הטורקים, ולזכר הכיבוש פיסל מלינקוב פסל של הגנרל אלנבי, שהוצב בגן עירוני בבאר-שבע. הפסל נהרס במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1936-38).

בעבודותיו של מלניקוב באה לידי ביטוי חזרה למקורות קדומים של תרבויות מסופוטמיה (שומר, אשור, בבל וכנען) ומצרים העתיקה, יותר מאשר אל היהדות. מגמה זו מאפיינת את חברי "האסכולה הארץ-ישראלית" שמרדו בבצלאל. אמנים כמו נחום גוטמן, ראובן רובין וציונה תג'ר ראו בערביות ובתושבי האזור ביטוי אמיתי לאידיאל עברי ומודל לחיקוי. על כך אמר גוטמן: "בעגלונים הערבים... ראיתי קו ישיר של התבטאות, של מראה עיניים אל גיבורי התנ"ך שלנו... אהבתי את הערבים יותר מאשר את הטיפוסים של שלום עליכם" (גוטמן, ראיון ל"ציור ופיסול", 1973, מצוטט אצל בניימין תמוז (ער'), סיפורה של אמנות ישראל, מסד, 1980, תל-אביב, עמ' 39).

ב- 1925 נפגש מלניקוב עם אנשי גדוד העבודה של יצחק שדה ב"גבעת החוצבים" שליד כפר גלעדי. המפגש איתם הניב את הצעתו לפסל אנדרטה לזכר חללי תל-חי. ב-1926 הוא עבר לגור במטולה, ויחד עם אנשי הגדוד חצב אבן שחם גדולה. בעזרת בוריס שץ, שדאג לאנשי מקצוע, הוא סיתת אותה לפסל.

פסל האריה השואג הפך לסמל לאומי לגבורה והקרבה. הוא מציג ביטוי סימבולי למשפט "גור אריה יהודה", וסגנונו מושפע מפיסול אשורי ומסופוטמי מן המאה ה-7 לפנה"ס. סגנונו של הפסל תואם למגמות באמנות הארץ-ישראלית של שנות העשרים, המתרחקות מהיהדות ומתקרבות לעבריות. במידה רבה הוא חוזה את התפתחות התנועה הכנענית של שנות הארבעים. האריה מוצג כשהוא פצוע ושואג שאגת כאב לעבר השמים. תנוחת הראש והגוף והסכמתיות של החריטה מזכירים את סגנון הפיסול של תרבות אשור. הפסל מעוצב בטכניקה של סילוק האבן וחריטה בה, והוא כולו שואף כלפי מעלה. העיצוב מורכב מקווים ישרים וזוויות חדות העולות כלפי מעלה בקו ישיר מהרגליים עד לראש. הפסל גם מוטבע על בול של דואר ישראל החל מה- 15/03/84. האריה השואג, 1926 – 1934, אבן שחם

על הפסל כתב ד"ר חיים גמזו: "הפיסול הישראלי מתחיל ברגע שבו הוא נענה למסורת קדומה... אברהם מלניקוב היה ראשון הפסלים הארצישראלים, אשר מצא את השביל המוליך למשהו חדש הנובע מן הישן, וטובל במימיו של נחל קדומים, אחיהם של היאור, הפרת והחידקל. יש יותר מנקודת מגע אחת בין אנדרטת תל-חי לבין האריה האשורי מחורסאבאד, הנמצא במוזיאון ה"לובר" בפריז... גם מבחינה טכנית דומה הגילוף של מלניקוב לחיצוב האשורי של המאות ה- 7 וה- 8 לפני הספירה. סלסולי רעמתו של האריה מתל-חי דומים לסלסולי זקנו של השור המכונף... עוד יותר דמיון מבחינת השפעה אפשר לראות בפסל האשורי מאותה תקופה המתאר את גילגמש שמחזיק בידו אריה" (גמזו, אמנות הפיסול בישראל, 1957, מצוטט אצל בניימין תמוז (ער'), סיפורה של אמנות ישראל, מסד, 1980, תל-אביב, עמ' 133).

פסל האריה השואג הוא האנדרטה הראשונה שהוקמה בארץ-ישראל. החומר – אבן שחם מקומית - מבטא עבודת כפיים ושאיפה לקשר אל הקרקע. על בסיס הפסל חקוקים שמות הנופלים בקרב על תל-חי שנערך בי"א באדר תרפ"א (1920), ומעליהם המשפט "טוב למות בעד ארצנו", המיוחס לטרומפלדור.

בתחילת שנות השלושים הצטרף מלניקוב ל"אג"ד" - זרם אמנותי שדגל באמנות נרטיבית מקומית והתנגד ל"מס"ד" - קבוצת אמנים אחרת, שדגלה בחיבור למגמות אמנותיות אוניברסליות. יחד איתו היו חברים בקבוצה גם נחום גוטמן, ציונה תג'ר, פיין, חיים גליקסברג, לודוויג בלום ויוסף זריצקי. ב- 1934, לאחר שסיים לעבוד על הפסל, עזב מלינקוב את הארץ לאנגליה, שם חי כמעט עד מותו. במלחמת העולם השנייה הרסה פצצה את הסטודיו שלו בלונדון ורוב פסליו נהרסו. לאחר שלא זכה להכרה שלה קיווה באנגליה, בתחילת 1960 הוא חזר ארצה, ונפטר כמעט שנה אחר כך.

מקורות

בניימין תמוז (ער'), סיפורה של אמנות ישראל, מסד, 1980, תל-אביב, עמ' 39, 42, 57, 131, 133.
סבג, ר., פרקים באמנות ישראלית, מעלות, ירושלים, תשמ"ט, ע"מ 33 – 45.
פייפר, ד., (ער') אנציקלופדיה לאמנות הציור והפיסול, כרך 4, כתר, 1984, ירושלים, ע"מ 120.

על האמן ופסל האריה השואג
אדם בגליל – מאגר מידע – על האמן ויצירתו
אתר מקור ראשון, ניר מן על מיתוס תל-חי ופסל האריה השואג
אנציקלופדיה יהודית דעת – על המיתוס תל-חי ופסל האריה השואג
רותי דירקטור על הכנענות ואברהם מלניקוב

כתב: נעם טופלברג
עריכה לשונית: מיכל שקד

מתוך אתר: wikipedia
האריה השואג,1926-1934, תוך אתר ויקיפדיה
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום