על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


מרילין, אנדי וורהול, הדפס רשת marilyn, andy warhol
1962 ארה"ב
נורמה ג'ין הייתה שחקנית, זמרת וסמל מין בהוליווד של שנות החמישים והשישים של המאה ה-20, אך הייתה מוכרת בשם הבמה שלה - מרילין מונרו. היא מתה באוגוסט 1962. במהלך ארבעת החודשים לאחר מותה יצר אנדי וורהול למעלה מעשרים הדפסי רשת של פניה, שכולם מתבססים על צילום אחד של הצלם ג'ין קורמן (Gene Korman) משנת 1952, ששימש פרסומת לסרט "ניאגרה"
(
Niagara). בעבור וורהול היוותה דמותה של מרילין תמצית לשניים מהנושאים המרכזיים ביצירתו – מוות ועולם הזוהר.

השימוש של וורהול בטכניקת הדפס המשי וכן בצבעוניות מוגזמת הושפעו מעולם הייצור ההמוני והמסחרי של תקופתו. טכניקת הדפס המשי הפכה מקובלת מאוד בעולם הפרסום של שנות השישים של המאה ה-20, והצבעוניות העזה אינה משקפת תחושה פנימית של האמן או הדמות, אלא את הפיכתה של הדמות למוצר צריכה.  

ביצירה מתוארים פניה של מרילין מונרו ארבע פעמים בתוך פורמט מלבני בצבע כחול. הפנים שומרות על הבעה קבועה. הן עשויות משטחי צבע לוקאלי, המשטיחים את הדמות, ובצבעים בוהקים ולא ריאליסטיים. קיימים הבדלים קלים בין ארבעת ההדפסים בגבולות הצבע, ובעיקר ברמת ההצללות שיוצר הצבע השחור. בפניה של מרילין מודגשות השפתיים האדומות, השיער הבלונדיני והאיפור הכבד, אך עור הפנים צבוע בסגול בוהק ולא ריאליסטי.

וורהול העריץ את דמותה של מרילין ככוכבת. הוא נדהם מיופייה וראה בה מודל לחיקוי. ביצירות השונות הוא תיאר אותה לא רק כיפה אלא גם כאפלה ומסתורית, ובכך חתר תחת הדימוי של ה"בלונדינית הטיפשה" שאותו טרחו אולפני הסרטים לטפח בעבורה.

השימוש בטכניקת הדפס הרשת מייצר סדרות של תמונות כמעט זהות, אך מדגיש הבדלים קטנים בין הדפסה להדפסה. בכך הפנה וורהול את תשומת לבו של הצופה אל שיטת הסרט הנע ההוליוודית, היוצרת כוכבים ומוחקת את זהותם האישית על ידי הדבקת תוויות ויצירת דמויות שטוחות ושטחיות. המשפט "חמש-עשרה דקות התהילה" שהמציא וורהול מכוון בדיוק לכך, כלומר לשימוש הציני שהתקשורת ועולם הפרסום והקולנוע עושים באדם שאותו הם מעלים לדרגת כוכב לזמן קצר.

השכפול, ההגזמה בצבעוניות, ההשטחה על-ידי צבעים לוקאליים והסידור הסימטרי יוצרים כולם תחושה של פוסטריות והפיכת האדם למוצר. וורהול מציג את דמותה של מרילין בעטיפה של מתיקות מוגזמת וצבעוניות פלסטיקית. טכניקת העבודה שלו קשורה כאמור במסר, כיוון שהיצירה נעשתה בשכפול ולא בעבודה פרטנית וידנית על כל דמות. עם זאת, ההבדלים הדקים בין דמות לדמות מעידים על הסדקים במערכת המשכפלת – השיטה עובדת, אך לא בשלמות מוחלטת. הדגשים על השפתיים, השיער והאיפור הם התייחסות לאותם אלמנטים בדמותה של מרילין ההופכים אותה למוצר צריכה ומושא הערצה. וורהול הדגיש ביצירה את העובדה כי אלו מאפיינים חיצוניים בלבד, שאין להם קשר עם מרילין האדם. 

מקורות וקישורים
אתר webexhibits
אתר ezinearticles
אתר מוזיאון טייט
אתר  warholprints
אתר andywarholmarilynmonroe
אתר Modern art History

כתב: נעם טופלברג

מרלין, 1962
מרלין, 1962
ג'ין קורמן, מרלין מונרו, תצלום לסרט "ניאגרה", 1952, מתוך אתר kunst gymszbad
ג'ין קורמן, מרלין מונרו, תצלום לסרט "ניאגרה", 1952, מתוך אתר kunst gymszbad
מרלין מונרו, דיפטיך, 1962, מתוך אתר hatii.arts
מרלין מונרו, דיפטיך, 1962, מתוך אתר hatii.arts
מרלין מונרו, 1962, מתוך אתר andywarholmarilynmonroe
מרלין מונרו, 1962, מתוך אתר andywarholmarilynmonroe
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום