על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


"משה עם לוחות הברית", "משה שובר את הלוחות", אפרים משה ליליאן Moses with the ten commandments tablet, ephraim moses lilien
1908 ישראל
בשנת 1907 חתם הצלם והאמן אפרים משה ליליאן חוזה עם הוצאת הספרים הגרמנית ווסטרמאן (Westermann), לאיור מקראה עממית של התנ"ך בשפה הגרמנית. בסופו של התהליך ראו אור רק שלושה כרכים מתוך העשרה שתוכננו. הרעיון לאייר את התנ"ך התגבש אצל ליליאן עוד בשנת 1906, כפי שניתן ללמוד ממכתב ששלח לארוסתו בשנה זו. הוא ביקר לראשונה בארץ-ישראל במימון של "בצלאל", והחליט לאייר את התנ"ך במראות ובנופים מהארץ. את סיורו הוא תיעד בצילומים רבים של הנופים והדמויות, והם היו בסיס לתחריטים שיצר לספר התנ"ך.

צילומיו של ליליאן התעלמו מהמציאות הקשה בארץ והציגו נופים "תנ"כיים". הדמות בתחריטים מבוססת על דמותו של בנימין זאב הרצל, שליליאן היה מיודד עמו והירבה לצלם אותו. יצירות אלה מתארות שתי סצנות ממעמד הר סיני –  משה היורד מהר סיני ולוחות הברית בידיו ושבירת לוחות הברית.

היצירה "משה עם לוחות הברית" מחולקת לשלושה חלקים, שמסגרות שחורות מפרידות ביניהם. ארגון זה מכונה "טריפטיך", והוא מזוהה בדרך כלל עם אמנות נוצרית. הדמות "ההרצליאנית" מתוארת בחלק המרכזי, כשהיא אוחזת בידיה את לוחות הברית ומציגה אותם לצופה. מאחורי ראשה הילה לבנה גדולה (מוטיב נוצרי גם כן), הנראית כירח על רקע שחור של לילה, ותחתיה עננים המעידים על גובהו של הר סיני. דמותו של משה אינה מתוארת כדמות יהודית אופיינית, אלא מזכירה את התיאורים האשוריים הן בפרטי הלבוש והן בשריריות של הזרועות. כנראה שליליאן חיבר בין כמה מציאויות – דמותו של הרצל, חוזה המדינה, דמותו של חמורבי – המחוקק הבבלי הקדום, ודמותו של משה – המחוקק העברי המקראי. הקישור הצורני אל בבל מתייחס גם למקורות של עם ישראל, הנעוצים בתרבויות מסופוטמיה. ההקבלה בין משה ובין הרצל קשורה לחיבור הרעיוני בין העבר ובין הווה – שני המנהיגים הובילו את עם ישראל מגלות לחירות ומהתבוללות אל מערכת חוקים סדורה.

הרקע לתיאור נראה כמו סיפור אגדה בדיוני. סגנון הציור מושפע מאמנות האר-נובו, על הסמלים והפיתולים שלה. שני החלקים הצדדיים מתארים תיאור כמעט זהה – הר געש במרחק הפולט עשן מסוגנן מעלה. העשן מתערבל במעין סליל בתוך קבוצת כוכבים (אחד הרעיונות הראשונים לדגל מדינת ישראל), ופונה אל עבר הלוח המרכזי. שני סלילי העשן מתחברים מאחורי גבו של משה ויוצרים קשר בין כל חלקי הציור. גם הנוף ההררי שלרגלי משה נראה כממשיך אל הלוחות הצדדיים. דמותו של משה גדולה באופן לא פרופורציונלי לרקע, והוא שולט על הקומפוזיציה כולה.

ביצירה "משה שובר את הלוחות" מתוארות שתי דמויות – משה ואהרן. משה מוצג בדיוק כאותה דמות כמו ביצירה "משה עם לוחות הברית" ניצב על סף תהום שבתוכו עגל הזהב עומד על במה. הוא אוחז בלוחות הברית ומניף את ידיו מעלה בזעם, כששריריו מסתרגים מן המאמץ. אהרן מתואר עטוף בטלית מפוספסת בשחור לבן, מכסה את פניו בידיו בתנוחת אבל כשהוא פונה אל הצופה. דמותו של אהרן מזוהה עם דמות היהודי הגלותי המקובלת. אהרון כשל בתפקידו, כיוון שהוא זה שהתיר לבני ישראל לבנות את עגל הזהב, ועתה עליו לפנות את מקומו ליהודי החדש, זה הבא לידי ביטוי בדמותו של משה-הרצל.

מוטיב נוסף ביצירה הוא אור השמש. אור זה מתואר כקרניים המגיעות משמאל למעלה ומאירות אל עבר דמותו של משה. ליליאן היה הראשון שהשתמש במוטיב קרני השמש כדי לסמל את התקווה המגיעה מן הציונות ומארץ-ישראל שבמזרח. ביצירה זו אור השמש מסמל את התקווה שמביא אתו משה-הרצל לעם היהודי.

מקורות וקישורים
אופק, רותי, אוֹסט אוּנד וסט - אפרים משה ליליין והרמן שטרוק
בר-עם, מיכה (אוצר), לצייר באור, ההבטה צילומי ביצירת א.מ. ליליאן, מוזיאון תל-אביב, 1990.
עפרת, גדעון, "בצלאל" והאסתטיקה הציונית, ביקורי אמנות, עמ' 27 – 20, ירושלים, 2005.
עפרת, גדעון, הערה על השמש של ליליאן, המחסן של גדעון עפרת
פייפר, דיויד, אנציקלופדיה לאמנות הציור והפיסול, ירושלים, 2001.
צלמונה, יגאל, 100 שנות אמנות ישראלית, ירושלים, 2011.
תמוז, בנימין (ער'), דורית לויטה, גדעון עפרת, סיפורה של אמנות ישראל, תל-אביב, 1980.

כתב: נעם טופלברג

משה עם לוחות הברית, מתוך אתר ויקיפדיה
משה עם לוחות הברית, מתוך אתר ויקיפדיה
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום