על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


משפחתי, ראובן רובין, שמן על בד My Family, Rubin
1926 מוזיאון רובין
ראובן רובין, יליד רומניה, הגיע לארץ בשנת 1912 והחל ללמוד אמנות בבצלאל. מהר מאוד עזב ונסע ללמוד בבית הספר לאמנויות יפות בפריז (1913 – 1915). בשנת 1922 הצטרף רובים לנחום גוטמן, ציונה תג'ר וישראל פלדי שהקימו את "האסכולה הארץ ישראלית", שעברה מירושלים לתל-אביב כדי להוות אלטרנטיבה אמנותית לאסכולת בצלאל. מטרתם הייתה ליצור אמנות חלוצית מקומית, המשקפת את המציאות המקומית והתחדשותה של ארץ ישראל.

ביצירה זו מוצגת משפחת האמן. במרכז, לבושה בשחור, יושבת אמו על גבי כיסא אירופאי, מאחוריה ניצבת אחותו, אוחזת בכיסא ולבושה בשמלה ורודה. אחיו הלבוש בחליפה אפורה עומד מאחור, והאמן עצמו יושב על שרפרף מצד שמאל, לבוש בחולצה לבנה, מכנסי בד בהירים ונעלי בית כתומות, אוחז בפלטה ובמכחולים. מצד ימין ניצבת כבשה המגישה ראשה אל יד האם. הסצנה כולה מתרחשת בנוף אגדתי, כנראה פרדס.

בשנה שבה צוירה יצירה זו כתב חיים נחמן ביאליק בעיתון הארץ על רובין (18/02/26): "...כאן מצא את עצמו וכאן שיחקה לו שעתו להגביה קומתו. אם יש צייר אמן אחד שהוא קבוע בארץ ישראל ממש, שקנה בה את עולמו ונתייחד בה – ראובן הוא האחד. ומי שרוצה לראות את ארץ ישראל, אותה ואת המחובר לה בטהרתה העליונה, ילך אצל ציורי ראובן".

האמן מציג את משפחתו בארץ החדשה שאליה הם עלו. מלבושם ומתנוחותיהם ניכר כי הם אינם חשים בנוח ועדיין לא מצאו את מקומם. האם חנוטה בבגדים שחורים, יושבת על כיסא אירופאי ונראית מתוחה, האחות לבושה בשמלה אירופאית שאינה מאפיינת את בגדי החלוצים בישראל, כמו גם האח, היושב זקוף ומתוח מאחור. אכן, נראה כי רק האמן מצא את מקומו. הוא יושב על שרפרף מקומי, לבוש בבגדי חלוצים ונועל נעלי בית, כמו מכריז – כאן ביתי. הסיבה לתחושת הנוחות שלו מתבררת כשרואים את הפלטה שהוא אוחז – האמנות החדשה, הנתפסת בעיניו כמעשה חלוציות, היא המחברת אותו אל המקום. הכבשה היא מוטיב חוזר באמנות הישראלית מאז תחילת ימיה. היא מייצגת את הקשר אל הקרקע ואת המקומיות. היא מנסה להתקרב אל האם, בניסיון לקרב אותה אל המקום.

הנוף נראה אגדתי, מושפע מציורי הג'ונגל של רוסו. במיוחד רואים זאת בשורשי העצים המסוגננים וברגבי האדמה שעליה יושבות הדמויות. הנוף האגדתי אופייני לציורי "האסכולה הארץ ישראלית" של שנות העשרים, ומבטא את תחושת האמנים שהגיעו אל גן עדן שאינו נגוע בתרבות האירופאית שממנה הם באו – מקום בתולי, שאותו יש להפרות באמנות חדשה.  

מקורות וקישורים
אתר מוזיאון בית ראובן
אתר כנסת ישראל
אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו
אתר מחוז מרכז של משרד החינוך
אתר מוזיאון ישראל
אתר artcyclopedia
אתר מוזיאון תל-אביב

כתב: נעם טופלברג

 

משפחתי, 1926, שמן על בד, באדיבות מוזיאון ישראל
משפחתי, 1926, שמן על בד, באדיבות מוזיאון ישראל
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום