על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


נהלל, גל וינשטיין Nahalal, Gal Weinstein
2010-2009 מוזיאון ישראל, ירושלים

עץ לבוד ושטיחים, קוטר 180 ס"מ

גל וינשטיין, אמן ופסל ישראלי, מרבה לעסוק בדימויי נוף. הנופים שהוא מציג הם תמיד מקומות מוכרים, בעלי מטען תרבותי, אפילו מיתי, בתרבות הישראלית ובתולדות הציונות. מקומות כמו עמק החולה, עמק יזרעאל, פטרה ומושב נהלל הופכים ביצירתו לסמלים של החזון הציוני התמים והראשוני שאבד.

נהלל, מושב העובדים הראשון בארץ, הפך לסמל הציונות של ההתיישבות החלוצית העובדת בשנות העשרים של המאה ה-20. שמו נקשר עם עבודה עברית ועם המימוש הראשוני של רעיון מושב העובדים השיתופי. את המושב תכנן האדריכל ריכרד קאופמן כחלק מפרויקט כיבוש הקרקע בעמק יזרעאל. פרויקט זה, יחד עם פרויקט עמק החולה, סימל את השאיפה הציונית לשנות סדרי עולם ולהפוך את הביצות לשדות פרחים. לטענת האוצר והחוקר יגאל צלמונה, בעיני הציונים לפרויקט זה הייתה משמעות פוליטית, מעשית וחינוכית, אך יותר מכול גם מוסרית וקוסמית: "הניצחון של כוחות הטוב על הרע, של הקידמה על המחלה ואזלת היד, של הציוויליזציה על ההזנחה, של התרבות על הטבע הפראי, של המערב על המזרח ואולי אף יותר מכל אלה – של היהודי החדש, הפעיל והיצרני על אויבו המר ביותר מבית: היהודי הישן, יציר הגלות". (צלמונה, י., "100 שנות אמנות ישראלית", ירושלים, 2011).

בהתאם למשמעויות מוסריות אלו תוכנן המושב כמעגל מרכזני, מעין שמש שממנה יוצאות קרניים, כפי שניתן לראות בצילום האוויר של המקום. בזמנו נחשב ישוב זה למותג ישראלי בו עובדים, נולדים ונוצרים היהודים החדשים, הסוציאליסטים עובדי הכפיים שיביאו לקרקע ולעם היהודי כולו את הגאולה והאור.

היצירה של וינשטיין מבוססת על תצלום האוויר, והיא עשויה משטיחים סינתטיים זולים שהאמן רכש בחנויות בדים בדרום תל-אביב. עצם הבחירה של החומר הזול והיומיומי משקפת גישה חתרנית וצינית כלפי המיתוס הטעון כל כך של המקום. האתר מוצג כעיגול מושלם בגוונים ירוקים, חומים וצהובים, ומורכב מארבע מאות וחמישים חלקים שונים. צורות הנוף החיות הופכות לצורות גיאומטריות עקרות ושטוחות, כמו משחק הרכבה לילדים. המשטח מורכב משני מעגלים – מעגל אליפטי פנימי המייצג את מרכז המושב, ומעגל מושל חיצוני המייצג את האזור שסביבו ונחתך באופן שרירותי וגיאומטרי.

הכתמים הלבנים המקובצים סביב האליפסה הפנימית מייצגים ענני גשם. בגרסה נוספת של היצירה, "נהלל מעונן חלקית", מיקם וינשטיין ענני אקרילן מעל לשדות שבקצה העיגול הגדול. העננים מוצבים על גבי מוטות פרספקס, כאילו עומדים על הגשם. על התגבשות רעיון זה אמר וינשטיין: "יש ב'פו הדוב' קטע שבו פו רוצה לעלות לקחת דבש מהדבורים. הוא מחליט שהוא מתחפש לענן, אבל הדבורים חושדות בו, אז הוא מבקש מכריסטופר רובין שיעמוד מתחתיו עם מטרייה ויגיד שיורד פה מלא גשם. יש משהו בפתרון שמצאתי שמזכיר את זה. גיליתי את זה כשהקראתי לילדים סיפור בערב". (גילרמן, ד., גל וינשטיין, האיש ששואל איך, כלכליסט, 20/09/11)

הייצוג שנותן וינשטיין לנהלל אינו מבקר את המקום או את ההיסטוריה שלו. להפך, תחת טיפולו הופך המקום להכללה, סמל לעולם יפה יותר שאבד. הביקורת שלו מופנית כלפי התרבות הישראלית שמיסחרה את המיתוס ושיווקה אותו כמוצר צריכה נגיש לכול. אותה תרבות שעיקרה את המיתוסים הישנים ורוקנה אותם מכל משמעויותיהם, עד כי הפכו למושא לגלוג מחד גיסא ולחלום רחוק ואוטופי מאידך גיסא.

מקורות וקישורים
אתר הבית של האמן
אתר מוזיאון ישראל
אתר מוזיאון חיפה
ערמון-אזולאי, א., ביקור בסטודיו של גל וינשטיין, עכבר העיר, 19/02/10
גילרמן, ד., גל וינשטיין, קיר אמן, הארץ, 11/08/06
גילרמן, ד., גל וינשטיין, האיש ששואל איך, כלכליסט, 20/09/11
צלמונה, י., "100 שנות אמנות ישראלית", ירושלים, 2011.

 כתב: נעם טופלברג

נהלל, 2009 – 2010, עץ לבוד ושטיחים, קוטר 180 ס"מ, צילום: יאיר טלמור, מתוך אתר ויקיפדיה
נהלל, 2009 – 2010, עץ לבוד ושטיחים, קוטר 180 ס"מ, צילום: יאיר טלמור, מתוך אתר ויקיפדיה
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום