על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


נימרוד, יצחק דנציגר Nimrod, Itzhak Danziger
1939-1938 ישראל

אבן חול נובית, 90 ס"מ גובה

זהו הפסל המפורסם ביותר של דנציגר. האוניברסיטה העברית הזמינה את היצירה בשנת
1939, כאשר האמן בן ה-23 חזר מלימודי אמנות בלונדון. לאחר סיום העבודה על הפסל האוניברסיטה דחתה אותו, והוא לא הוצב במקומו בגלל היותו "לא יהודי" מספיק ומבטא ערכים המנוגדים לתפיסות הממלכתיות של התקופה. לעומת זאת, התנועה הכנענית בראשות המשורר יהונתן רטוש אימצה את הפסל, וראתה בו סמל לרעיון המדינה הרצויה בעיניהם – מדינת כל אזרחיה ללא שיוך דתי.   

הפסל הוכן מאבן חול נובית אדומה שהביאו פועלים ערבים מפטרה שבירדן. הבחירה בה קשורה לאזור המזרח התיכון ולטבע. האבן הובאה במקור על מנת
לשמש כאבן ריחיים או אבן משחזת וכך מפגיש הפסל מיתוס הרואי מקומי עם סלע המדבר, חיי היום יום והמקום.

הפסל מתאר את דמותו של מלך תנ"כי כצייד צעיר. נמרוד הוא הצייד הראשון בתנ"ך, ודמות מורד בסמכות האל. הוא מוזכר בספר בראשית י' פסוקים ח'-יב': "וכוש ילד את נמרוד והוא החל להיות גיבור בארץ, הוא היה גיבור צייד לפני ה'...". נמרוד משל בבבל ובנה את העיר נינווה. הפסל מציג את פלג גופו העליון – מהעכוז ומעלה, של גבר צעיר ועירום. הגבר אינו נימול, והוא אוחז לאורך גבו קשת ציידים גדולה. על כתפו השמאלית יושב בז. פניו של הגבר, המזכירות בעיצובן את פני הבז, מביעות נחישות ועוצמה.

כשחזר ארצה מלימודיו ב"בית ספר סלייד לאמנות" בלונדון דנציגר החל לחפש פיסול שייתן ביטוי למקום שבו הוא חי: פלשתינה ערב מלחמת העולם השנייה, שבה נפגשו מסורות מזרחיות שורשיות עם תנועות האוונגארד של תרבות המערב. מפגש תרבויות זה הוליד את "נמרוד" ובת זוגו "שבזייה", אשר כמו עבודות אחרות שלו ממזגות גישות מודרניסטיות הקרובות לפוביזם ולאקספרסיוניזם הפרימיטיבי, עם יסודות ארכאיים הלקוחים ממסורות עתיקות. עוד בהיותו תלמיד באנגליה עסק דנציגר בפרימיטיבי, ובילה את זמנו במוזיאון הבריטי ובמוזיאון לאנתרופולוגיה ליד יצירות ממצרים ומאשור, מהודו ומאפריקה.

בדמותו של נמרוד התנ"כי ראה דנציגר סמל ליצירתיות שבמרד. מיקומו של "נמרוד" הפסל ברצף יצירתו של דנציגר מקשרת אותו עם דמותו של שאול המלך מבחינה איקונוגרפית וצורנית. באותה תקופה מתוארת דמות זו בדפי הרישום שלו שוב ושוב. שני גיבורים או אנטי-גיבורים אלו מייצגים בעבורו מצב של נפש שסועה, המחפשת הגדרה. שני הגיבורים באו מאחורי הצאן, שניהם התנגשו עם הממסד, ושניהם שמו מבטחם בחושיהם שהביאו אותם למרוד במקום.

הדמות מבטאת את הקשר למקום (ארץ ישראל והמזרח התיכון) ולאדמה. נמרוד מסמל את המקומי טרם היות היהדות, ובמידה מסוימת מבטא את אידיאל הצבר של שנות החמישים של המאה ה-20 – יליד המקום, הקשור לאדמה ולטבע ואינו מנותק או מרחף כאביו, היהודי הגלותי. הן בעיצוב פניו והן בתפקידו כצייד דמותו של נמרוד מביעה עוצמה וכוח, קשר אל בעלי החיים וקשר לאדמה. עיצוב הדמות מזכיר אמנות קדומה מאזור אגן הים התיכון, כגון פסלים מצריים ואשוריים. גם הבז היושב על כתפו הוא סמל מצרי קדום שהופיע על כתפי פסלי הפרעונים.  

מקורות וקישורים
אתר מוזיאון ישראל
עפרת, ג', נמרוד כל הסיפור, אתר המחסן של גדעון עפרת
אתר israelity
אתר Y-net
צור, ע', נמרוד מודד שמלת כלה, 18/01/05, אתר "הארץ"
הר פז, ש, מפגש עם נמרוד של דנציגר, 12/03/07, אתר Artisp
הזיקה בין יצירותיו של יצחק דנציגר "נמרוד ו"שבזייה" ובין האידיאולוגיה הכנענית, אתר Smarter

כתב: נעם טופלברג 

נימרוד, באדיבות מוזיאון ישראל
נימרוד, באדיבות מוזיאון ישראל
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום