על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


דמות עירומה יורדת במדרגות Nude Descending a Staircase
1912 המוזיאון לאמנות פילדלפיה

שמן על בד, 146X89 ס"מ

יצירה חשובה זו, מנסה לבטא את המכניזם בתנועתו ובעיצובו של גוף האדם. בתמונה מתוארת דמות (ספק אישה, ספק גבר) בפרופיל, נעה על ציר אלכסוני המבטא את אלמנט התנועה מטה. רמזים לקיום גרם מדרגות קיימים בפינה השמאלית העליונה, ולאורך צדה הימני של היצירה. שילוב זה בין ציר אלכסוני ואזכור המדרגות מקנה את התחושה שהדמות מתקדמת כלפי מטה. התנועה מודגשת על ידי החזרה על הצורות העגולות והקווים האלכסוניים המתארים את השלבים השונים בתהליך הירידה של הדמות. הדמות גדולה, ומהווה את חלקה העיקרי והמרכזי של התמונה. ברמזים מודגשים אברי הגוף - ראש, כתף, טורסו, כף יד, ירך, שוק וברך. איברים אלו נוצרים מקווים וממשטחים, ותיאורם אינו תיאור ריאליסטי. התיאור מצד אחד שטוח, אך החזרה ואלמנט ההסתרה, יוצרים תחושת עומק, שמתחזקת בתיאור המדרגות בפרספקטיבה שאינה תואמת את גודל הדמות. ככלל, תחושת העומק בציור אינה אחידה ואינה טבעית.


ביצירה זו ניכרת השפעה ברורה של טכניקת צילום שאליה נחשף האמן באותה תקופה - כרונוצילום (צילום המראה מצבים שונים של תנועה אחת, כשהמצלמה מצלמת דמות הנעה מספר פעמים - על גבי אותו קטע בסרט הצילום). כדברי דושאן: "העובדה כי ראיתי את הכרונוצילומים שבהם מתוארים הרוכבים בשעת פעולה והסוסים בשעת דהירתם, נתנה לי את הרעיון לצייר את תמונת העירום".

דושאן, כמו אמנים נוספים באותה תקופה, שואל אלמנטים סגנוניים מהקוביזם ומהפוטוריזם. הוא מפרק את הדמות לקצעים, מכפיל את נקודות המבט שמהן מתוארת הדמות, ואף משתמש בצבעוניות מצומצמת יחסית, גוני חום-אפור, שאפיינה את עבודותיהם של האמנים הקוביסטים בתקופתו - פיקסו (Picasso) ובראק (Braque).

הניסיון לתאר תנועה באמצעות דמות שאבריה מוכפלים אפיין את היצירות הפוטוריסטיות, כגון אלה של ג'קומו בלה (Balla), ובוצ'וני (Bocciono).

דמות העירום המופיעה ביצירה, נושאת מאפיינים מכניים-רובוטיים, ושם היצירה מצביע, יותר מן המתואר בה, על נוכחותה של דמות עירומה. הדגש החזותי מושם לא על העירום כעל ביטוי קלסי של הציור המערבי, אלא על התנועה של העירום. זוהי פריצת דרך בנורמות המקובלות באותה תקופה להצגת עירום. חוקרים רואים באמביוולנטיות זו שבין אירוטיקה למכניקה, דרך הצגה הומוריסטית הבאה לערער על מוסכמות חברתיות באופן קונספטואלי- שכלתני (אמנות קונספטואלית).

נושא הצגת העירום, והארוטיקה בכלל יעסיק את האמן במשך כל שנות יצירתו. התמודדות נוספת, מאוחרת יותר עם הנושא ניתן לראות בעבודתו "הכלה שהופשטה מבגדיה בידי רוקיה, אפילו/ הזכוכית הגדולה" 23-1916.

רעיון האדם כמכונה, כמו גם הטבע כמכונה, עלה גם בעבודותיו של פרננד לז'ה (Leger), שחקר גם הוא את טבע האדם והיקום באמצעות עבודותיו. אולם בניגוד ללז'ה, דושאן אינו מבטא הערצה למכונה אלא מעלה שאלות לגבי משמעותה של ההתפתחות הטכנולוגית. הוא מכניס אלמנט של זלזול אירוני, בתקופה המקדשת את הטכנולוגיה. בתמונה זו קיים רצון להעניק לגוף האדם אלמנטים טכנולוגיים, ולדון בקשר שבין האדם למכונה - אלמנט שיחזור וישנה בעבודותיו.

  

מקורות

אמנות בעידן הטכנולוגי, יחידות 10,9, האוניברסיטה הפתוחה רמת אביב, 1982.
עמוסי, רות וירון, איריס (1992), דאדא וסוריאליזם בצרפת, הוצאת הקיבוץ המאוחד.

Cambridge Introduction to the History of Art, "The Twentieth Century", 7' Cambridge University Press. 1981.
Richter, H. (1965), Dada, Thames & Hudson

כתבה: אורלי דושי

דמות עירומה יורדת במדרגות מספר 2, מתוך אתר ויקיפדיה
דמות עירומה יורדת במדרגות מספר 2, מתוך אתר ויקיפדיה
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום