על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


עירום יורד במדרגות מספר 2, מרסל דושאן Nude descending a staircase, duchamp
1912 ניו-יורק

 שמן על בד

ב – 18 במרץ, 1912, בקרו את מרסל דושאן שני אחיו ז'אק ויון (Jacques Villon) ורימונד דושאן ויון (Raymond Duchamp-Villon), שניהם אמנים קוביסטים. הם הודיעו לאחיהם הצעיר כי ועדת הקבלה של סלון העצמאים בפריז, ששניהם היו חברים בה, דחתה את יצירתו "עירום יורד במדרגות מספר 2". הסיבה הרשמית לדחייה הייתה ש"עירום לעולם אינו יורד במדרגות...עירום שוכב". דושאן לעולם לא סלח לשני אחיו על דחייה זו, ועל סירובם לקבל את פרשנותו המהפכנית למסורת המקובלת.

אך יצירה זו זכתה לפרסום בינלאומי כשהוצגה בתערוכת בית הנשק בשנת 1913 בניו-יורק. היצירה הוצגה בחדר שכונה "חדר האימה" בו הוצגו גם יצירות קוביסטיות והפכה למוקד משיכה עבור קהל רב. מבקרי האמנות הרבו לכתוב עליה וכינו אותה "פיצוץ בבית חרושת ללבנים", "תיאור ירידה לא מנומסת במדרגות נעות ברכבת התחתית בשעות השיא" והעיתון American Art News הציע פרס של עשרה דולרים למי שיצליח למצוא את דמות האישה ביצירה. מארגני התערוכה דרשו מדושאן לשנות את שם היצירה כיוון שלדעתם יצר אפקט קומי אך האמן סרב.

בתחילת דרכו הושפע דושאן מציירים אוונגרדיים כמו פול סזאן (Paul Cezanne) והפוביסטים אך עד מהרה פיתח סגנון אישי וסמלי המציג שילוב של הזרמים המהפכניים ביותר של תקופתו הקוביזם והפוטוריזם. ביצירה זו מתוארת התנועה באמצעות חזרות על חלקי הגוף המפורקים למעיין קצעים קוביסטים. התיאור מזכיר במידת מה את הרעיון העומד מאחורי הכרונוצילום של אטיין-ז'ול מארה
(
Étienne-Jules Marey) והצילום של אדוארד מייברידג' (Eadweard Muybridge).

היצירה שהוצגה בתערוכת בית הנשק הייתה גרסה שנייה של הציור. בגרסה הראשונה שנעשתה בשנת 1911 על גבי קרטון, ניסח דושאן את הטכניקה שהוא כינה "הקבלה בסיסית" (elementary parallelism). על פי רעיון זה החזרה על הצורות באופן המציג את חלקי התנועה השונים הוא התשובה לבעיית הצגת הזמן בציור. הציור הראשון שיצר דושאן על פי שיטה זו הוא "גבר צעיר ועצוב ברכבת" (1911) ההשראה ליצירה זו הגיעה כפי הנראה מהיצירה "מדרגות מוזהבות" של הצייר הפרה-רפאליטי האנגלי אדוארד בורן ג'ונס (Edward Burne-Jones) המציגה גם היא שלבים שונים של תנועה במורד המדרגות. רעיון בסיסי זה שימש את דושאן בשילוב הקוביזם על מנת ליצור שפה ציורית חדשה.

דושאן צמצם את תנועת הדמות לכעשרים מצבים סטטיים המתוארים בקווים ומשטחים מקוטעים הממלאים את הקומפוזיציה כולה. למרות ההשפעה הקוביסטית הברורה, היצירה משקפת את יחסו הדו-ערכי של דושאן לקוביזם. הוא אימץ את הצבעוניות המונוכרומטית של הסגנון הקוביסטי אך בניגוד לציירים הקוביסטים תאר דמות במהלך תנועה ולא חפץ דומם או דמות ישובה. עובדה זו יצרה אפקט שונה לחלוטין מזה שבציוריהם של פיקסו ובראק. תפיסתו הציורית של דושאן בציור זה  מקבילה לתפיסת התנועה בציור המגולמת בציורים הפוטוריסטים. למשל, בציור, "דינמיזם של כלבלב ברצועה" של האמן הפוטוריסטי ג'יאקומו באלה.

הדמות הנראית ביצירתו של דושאן אינה מובהקת מבחינת מינה ולא ניתן לדעת בברור אם מדובר באשה או בגבר. למעשה, יכלה באותה מידה להיות מכונה או רובוט. תיאור זה תואם את המשיכה של דושאן אל האסתטיקה של המכונה הפוטוריסטית. הרמז היחיד למינה של הדמות הוא תיק היד שהיא מחזיקה, האופייני יותר לאשה.

בעקבות היצירה יצר צלם העיתונות האמריקאי אליסופון אליוט (Elisofon Eliot) בשנת 1952צילום של דושאן עצמו יורד באותן מדרגות ודימה בו את התנועה באותו אופן כמו בציור.

מקורות וקישורים
אתר מוזיאון פילדלפיה
אתר מוזיאון המטרופוליטן
אתר marcelduchamp.net
אתר Idiom
אתר snap-dragon
אתר reachwca
אתר hubpages

כתב: נעם טופלברג

עירום יורד במדרגות מספר 2, מתוך אתר ויקיפדיה
עירום יורד במדרגות מספר 2, מתוך אתר ויקיפדיה
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום