על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


דיוקן אורי צבי גרינברג, ראובן רובין Portrait of Uri Zevi Greenberg, Reuven Rubin
1925 ישראל
 שמן על בד, 53X65 ס"מ 

המשורר אורי צבי גרינברג עלה ארצה בשנת 1924. עד שנת 1929, עם פרוץ פרעות תרפ"ט, היה מזוהה פוליטית עם תנועת העבודה, וגם כתב בעיתון "דבר", שהיה מזוהה עם תנועה זו. לאחר פרעות תרפ"ט שינה אצ"ג את דעותיו הפוליטיות, הצטרף לרוויזיוניסטים, ומאוחר יותר היה חבר בתנועת "האצ"ל" וחבר בכנסת הראשונה מטעם תנועת "חירות".

עם הגיעו לארץ ראה אצ"ג חשיבות עליונה לפיתוח הרוח, השירה והאמנות הארץ-ישראלית. הוא התקרב אל חברי האסכולה הארץ-ישראלית כמו נחום גוטמן, ציונה תג'ר, ישראל פלדי וראובן רובין. מקשר זה נותרו כמה צילומים משותפים שלו עם האמנים ושני דיוקנאות שמן מפורסמים, האחד של ציונה תג'ר והאחר של רובין. שתי היצירות נעשו בשנת 1925, שנה לאחר עלייתו של אצ"ג לישראל, ושתיהן הוצגו יחד בתערוכה הראשונה של "אמנים מודרניים" שהתקיימה בצריף תיאטרון ה"אהל" בתל-אביב בשנת 1926.    

בעוד שהיצירה של תג'ר מבליטה את עדינותו ורגישותו של המשורר, המוצג ספק בחלל פנימי עם וילון ספק בחוץ כשהוא יושב על כיסא, היצירה של רובין מציגה את המשורר מישיר מבט עז אל הצופה. הוא ניצב בחדרו שבשכונת נורדיה, נשען על אדן החלון כשמאחוריו חולות תל-אביב וחוף ימה, עם בתיה הראשונים.

דמותו של אצ"ג מוקפת בשני דימויים מקומיים מעולם הצומח המעידים על אישיותו ודמותו – מימין צמח ממשפחת הקקטוסים, המזדקר כלפי מעלה באון ומעיד על הפריחה והצמיחה המתחדשים בארץ-ישראל. הצמח מתחבר באלכסון עם שורת העצים הצעירים הנטועים מאחור. משמאל לדמות המשורר מונח רימון חצוי, אחד משבעת המינים המוזכרים בספר "דברים" כסמל לתנובת הארץ, וב"שיר השירים" כסמל לשפע רוחני ופריחה רעיונית. באמצעות סמלים אלה מזהה רובין את אצ"ג עם ההתחדשות הרוחנית והפיזית בארץ-ישראל, הקשורות הן במסורת היהודית והן במציאות של התקופה.

דמותו של אצ"ג מביעה עוצמה ויושרה. הוא מביט בעיניו הירוקות והגדולות אל עבר הצופה כשהוא משלב את ידיו בחיקו. עורו אדום ומנומש, ונראה צרוב מהשמש הישראלית הקופחת שמאירה את הנוף מאחוריו. בגדיו אמנם נראים אירופאים, ובהם חולצה מכופתרת ועניבה, אך צבעיהם, כמו גם צבעיו הוא, מתחברים עם צבעי הנוף ונראים כשייכים אליו. למשל, הצבע והגוונים של החולצה דומים לצבע החולות של הרקע, וצבעי העור והשיער מתאימים לצבעים של חלק מהגגות ולחלקים כהים יותר בחולות.

תפיסת החלל בציור שטוחה, ונוצרת תחושה של הרמת המשטח כלפי מעלה. עם זאת, היצירה מחולקת לשלושה מישורים: פנים החדר ואדן החלון (מישור קדמי), החולות והבתים (מישור מרכזי) והים עם סירת המפרש (מישור אחורי). החלוקה אינה עונה לחוקי המסורת, כך שקו החוף מורם לשישית העליונה של הבד, חלוקה מקובלת בציוריו של רובין מתקופה זו. 

לדמותו ולשיריו של אצ"ג נודעת השפעה על האמנות הישראלית של שנות העשרים של המאה ה-20. רובין הושפע עמוקות מתיאורי הנוף שבשיריו של אצ"ג ומהשפעות המקרא על הטקסטים. יוסף זריצקי השתמש  גם הוא בדימויים מתוך שיריו של אצ"ג, כמו דימוי הנשר השחור מעל כיפת הסלע הלקוח מהשיר "באזני הילד אספר"(1929) - "הוא לא בא, המשיח…  כנשר הוא עף מעל לתהומות הדמים./ אני שמעתי ביום ובלילה את משק כנפו./ [...] אולי הוא היה זה אשר על בדמות נשר מנחל קדרון/ ועף עג עיגול על פני הר הבית ויבך./ אני ראיתי אותו עג עיגול ושמעתי בכיו. עוף בוכה… ואמרתי אזי: עוף בוכה, האין זאת/ אחרית-התוחלת, עיגול הפרידה: הסיום?/ משיחיות-ישראל בדמות עוף מהר הבית נפרדת…/ והנשר סיים עיגולו ויעף אל הים./ עף בלי משק-כנפיים, ויהי כה אפל."  

מקורות וקישורים
אתר hermon
הירשפלד אוריאל, מי שענה ל"שירת האזינו", אתר עיתון הארץ, 11/09/2007
עפרת, גדעון, אצ"ג והאמנות הישראלית, אתר המחסן של גדעון
פייפר, דיויד, אנציקלופדיה לאמנות הציור והפיסול, ירושלים, 2001.
צלמונה, יגאל, 100 שנות אמנות ישראלית, ירושלים, 2011.
תמוז, בנימין (ער'), דורית לויטה, גדעון עפרת, סיפורה של אמנות ישראל, תל-אביב, 1980.

כתב: נעם טופלברג

דיוקן אורי צבי גרינברג, באדיבות מוזיאון בית ראובן
דיוקן אורי צבי גרינברג, באדיבות מוזיאון בית ראובן
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום