על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


העידן הפוסט תעשייתי Post Industrial Era
1950 בינלאומי

בשנת 1958 יצא לאור ספרו של ג'ון קנת' גלבריית' (Galbraith, John Kenneth- 1908-2006) "חברת השפע" (Affluent Society). גלבריית, כלכלן קנדי אמריקאי ודוקטור לפילוסופיה ולמשפטים באוניברסיטת הרווארד, תווה בספרו מעין חזון אוטופי, המזכיר במשהו את חזונם של חברי תנועת ההשכלה של סוף המאה ה-18.

על פי חזונו, במחצית המאה ה-20 האנושות מתקדמת אל עבר עידן חדש. בעידן זה חל מעבר מחברה תעשייתית, שבה חומר הגלם החשוב ביותר לאנושות הוא המחצבים הטבעיים והדרך להפיקם, לעידן פוסט תעשייתי, שבו מקור העושר של החברה הוא מוחו של האדם, המאפשר המצאת מקורות אנרגיה חלופיים וחומרי גלם פרי טכנולוגיה ומדע. עקב שינויים אלו יקטן משמעותית זמן הייצור של חומרי הגלם והמוצרים הנגזרים מהם, והחברה תתפנה לייצור מוצרי פנאי ורווחה.

בסרטו המפורסם "זמנים מודרניים" עסק צ'ארלי צ'אפלין (Chaplin Charlie, 1889-1977) בהמצאה החשובה המאפיינת את העידן התעשייתי – פס הייצור והשלכותיו. במקום איש מקצוע האחראי על תהליך הייצור כולו הגה הנרי פורד (Ford Henry, 1863-1947) שיטת ייצור מהירה יותר, שבה לכל אדם לאורך פס הייצור תפקיד קטן שאותו הוא מבצע שוב ושוב בתוך תהליך הייצור, וכך הוא אינו מודע יותר לתהליך כולו ולתוצר המוגמר. בעידן הפוסט תעשייתי הוחלף האדם בפס הייצור ברובוט או במחשב. החל מהמחצית השנייה של המאה ה-20 האדם אינו מעוניין לבצע עבודות משעממות ומונוטוניות, ומעדיף שמחשבים ומכונות יבצעו אותן במקומו. תהליך הייצור באמצעות רובוטים ותהליכי מחשוב מהיר ומדויק הרבה יותר, ועלותו הכוללת נמוכה יותר. עם זאת, גרם תהליך זה לפיטורי פועלים רבים, בעיקר אלו חסרי ההשכלה, שמצאו עצמם ללא עבודה וללא יכולת להתקדם. בנוסף, תהליך האוטומציה מעלה שאלות פילוסופיות בדבר השתלטות המכונות על העולם ועל האדם, בבחינת "הגולם שקם על יוצרו". הסופר אייזיק אסימוב (Isaac Asimov, 1920-1992) היה מהראשונים שעסק בנושא זה בספרו "מחר כפול תשע".

הצורך בפועלים הולך ופוחת (בעקבות האוטומציה ההולכת וגוברת) ומעמד הצווארון הכחול מצטמצם. לעומתו, הולך וגדל מעמד הצווארון הלבן המתחלק לשני מעמדות - גבוה, כלומר בעלי המקצועות הדורשים השכלה אקדמית רחבה כגון כלכלנים, עורכי דין, רואי חשבון וכד', ונמוך, כלומר בעלי מקצועות הדורשים השכלה מצומצמת כגון פקידים, מנהלים בדרג נמוך, מנהלי חשבונות וכד'.

על פי גלבריית' חשיבותם ההולכת וגוברת של המדע והטכנולוגיה לכלכלת העולם תגביר את הצורך בהשכלה רחבה, ומדינות תעודדנה לימודים גבוהים, שיתאפשרו עקב הצמצום בשעות העבודה הפיזית וללא קיצוץ בשכר בגין עליית יכולת הייצור. החברה שתיווצר היא "חברת פנאי" ושפע, שבה יצטמצמו פערים כלכליים והשכלתיים בין השכבות השונות. בעוד שבעידן התעשייתי שבא בעקבות המהפכה התעשייתית הושם דגש על מוצרי יסוד לצריכת החברה, בעידן הפוסט תעשייתי יושם הדגש על מוצרי מותרות ושירותים. החברה העולמית עוברת מהפך שבו היא הופכת מחברת ייצור לחברת צריכה.

באמנות הפלסטית תהליכים אלו באים לידי ביטוי בכמה אופנים. בראש ובראשונה בשנות החמישים של המאה ה-20 התפתחה תנועת הפופ (Pop-Art), בתחילה באנגליה ולאחר מכן בארצות הברית, תנועה ששמה לה למטרה להתייחס לתרבות השפע והצריכה. אנדי וורהול (Warholl Andi 1928-1987), מראשי התנועה, עסק בעיקר בשלושה תחומים: אישים ידועים וידוענים שהפכו למותג צריכה כמו המשורר הגרמני גתה, הזמר אלויס פרסלי ושחקנית הקולנוע מרלין מונרו. אישים אלו הוצגו בטכניקות שכפול ובמספר חזרות, וכן בהגזמה צבעונית וצורנית כדי להדגיש את הפיכתם למותג פלקטי. תחום העיסוק השני של וורהול היה מוצרי מזון מהיר כמו פחיות מרק של קמבל או בקבוקי קוקה קולה, שאותם הוא צייר דווקא ביד, ובכך העלה את מוצרי הצריכה ההמונית לדרגת אמנות והציגם כסמל של התקופה. תחום העיסוק השלישי שלו היה אסונות שהוצגו בעיתונות כגון תאונת מכונית או כיסא חשמלי, שאותם ייחד מתוך כתבות עיתון והעתיק ביד כדי להציג את האירוניה שבהצגתם הרגעית באמצעי תקשורת ההמונים.

קלאס אולדנבורג (-Oldenburg, Claes, 1929) עוסק גם הוא במזון מהיר, כמו בפסל שני צ'יזבורגרים עם כל דבר, שבו מוצגים שני המבורגרים העשויים מגבס צבוע, הנראים זהים לדבר האמיתי, אך מעוררים תחושת דחייה בשל ההגזמה בצבעים ובגודש. בנוסף מגדיל אולדנבורג חפצים יום-יומיים לממדי ענק ומעניק להם חשיבות גרוטסקית, כמו בפסל אטב כביסה. סוג פיסול נוסף שפיתח אולדנבורג הוא פיסול בוויניל, חומר פלסטי תעשייתי רך הניתן להלחמה ולתפירה. מחומר זה הוא מייצר מוצרי צריכה שונים, כמו הפסל אסלה רכה או הפסל טלפון ציבורי רך, ההופכים רכים ו"אנושיים" ואגב כך מאבדים את הפונקציונליות שלהם.

אחד המאפיינים המרכזיים של תרבות הצריכה הפוסט-תעשייתית היא אובדן חשיבותו של האובייקט. האדם הפסיק להעריך את האובייקט כשלעצמו והחל להעריך את השירות או הפעולה שהאובייקט מבצע. כלומר החפץ הפך לתפקוד. אמנות הפופ מתייחסת לחפצים באותו אופן בדיוק: החפץ המתואר חסר כל ייחוד ולאחר שהובן המסר שלו אין צורך להביט בו שוב.

סוגים נוספים של אמנות המתייחסים באותו אופן אל האובייקט הם אמנות אופ (Op-Art) ובעיקר מיצגים למיניהם (Happenings) – אירועים חד פעמיים, שכדבריו של מרשל מקלוהן (Marshall Mcluhan) מתארים "סיטואציה של הכול בבת אחת, ללא קו סיפורי". לאחר התרחשות האירוע הוא מסתיים ואין בו שימוש יותר – תפיסה הפוכה לחלוטין מזו המסורתית של חפצי אמנות בני קיימא.

בהקשר זה יש להזכיר גם את האמנות המושגית (Conceptual Art) לסוגיה, שצמחה בשנות השבעים והעלתה על נס את הרעיון והחשיבה וביטלה את האובייקט הממשי, הגשמי. התחלנו בחזון האופטימי של גלבריית' ונסיים בדברי האזהרה של קונרד לורנץ (Lorenz Konrad), חתן פרס נובל לרפואה בשנת 1973, שבספרו "על שמונה פשעי האנושות המתורבתת" מתייחס לתחרות הריקנית אחר המותרות, שהיא תוצאתה המיידית של תרבות השפע הפוסט-תעשייתית: "תוצרי הפאר והמותרות, הבאים כתוצאה ממעגל שדים צימודי לאחור של עליית ההיצע והביקוש, יהפכו במוקדם או במאוחר לפורענות בארצות המערב ובמיוחד בארצות הברית של אמריקה, מפני שאוכלוסיותיהן לא יוכלו עוד לעמוד בתחרות עם אזרחי ארצות המזרח, המפונקים פחות והבריאים יותר. משום כך, קוצר ראות הוא מצידם של השליטים בארצות הקפיטליסטיות להמשיך בשיטה שבה נהגו עד כה: לשלם לצרכן בהעלאת 'רמת חייו', כדי שימשיך להתחרות בשכנו, תחרות המעלה את לחץ דמו ומורטת את עצביו".

מקורות

לורנץ, ק., על שמונה פשעי האנושות המתורבתת, שוקן, ירושלים, 1981.
דר' שפר ליסק, ר., "חברת השפע" - העידן הפוסט תעשייתי אתר אומדיה: כלכלה וחברה, מדור סדר יום כלכלי, 1/4/07.


Hanter, S., Jacobus J., Modern Art, Harry N. Abrams, Inc., Publishers, New York, 1992.
Ingo F., (ed.) Art of the 20th Century, Taschen, L.A., 2005.
Read H., (ed.) The Thames & Hudson Dictionary of Art and Artists, Thames & Hudson World of Art, New York, 1994.
Stangos, N., (ed.), Concepts of Modern Art, Thames and Hudson, London, 1994


כתב: נעם טופלברג

תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום