על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


המסעדה המזרחית, ת'ארוחה Eastern Restaurant
2001-2000 בית האמנים- ירושלים, תל-אביב, גלריה עמי שטייניץ - תל-אביב

אוצר: עמי שטייניץ

ת'ארוחה, שם זמני: "מסעדה מזרחית" הוא שמה של תערוכה שאצר עמי שטייניץ בבית האמנים בירושלים, בתל-אביב ובגלריה שלו בתל אביב בתחילת שנת 2000. שטייניץ, שבשנים האחרונות לפני סגירת הגלריה שלו (ב-2001) החל לנטוש את האוצרות המסורתית לטובת תהליכים דינמיים יותר, הציג בתערוכה תהליך בן שנה של שלושה מעצבים: דב גנשרוא, זיויה ועזרי טרזי. שלושתם מעצבים תעשייתיים ומתמחים בעיצוב ריהוט ועיצוב פנים.

במהלך השנה המתועדת, ביקרו והתארחו המעצבים במסעדות מזרחיות רבות בארץ וברשות הפלסטינית. במהלך הביקורים הם צילמו ושוחחו עם הבעלים. הנחו אותם שני אלמנטים בסיסיים: אלמנט אובייקטיבי הכולל חומרים, אביזרים וכיו"ב, ואלמנט סובייקטיבי, התרשמותי, הכולל את הסגנון, הדחיסות ותחושת הביתיות שמעניקה המסעדה. לאחר שביקרו במסעדות חזרו המעצבים לסטודיו ועיצבו חפצים, כלים וסביבות המתבססים על המחקר שערכו.

התערוכה רואה במסעדה המזרחית מעין הרחבה של הבית הישראלי והגדרת הישראליות בכלל, כהגדרה החוצה קווים לאומיים, פוליטיים וחברתיים. המסעדה המזרחית נתפסה בעיניהם כבסיס אנושי משותף רחב לחיים בישראל. התערוכה הציגה תשתית רעיונית לעיצוב המסעדה המזרחית, ובאותה עת גם תיעוד השפה החזותית האופיינית למסעדה המזרחית הישראלית – שפה המתפתחת באופן עצמאי, ללא מעצב, ובכך מבטאת באופן ישיר את הטעם והאסתטיקה המקומית. שטייניץ: "המסעדה המזרחית חוצה את הקווים הקהילתיים, הפוליטיים, המעמדיים והתרבותיים ונמצאת בכל מקום". שטייניץ עסק בתערוכה בהכרת "האחר", במקרה זה – התרבות המזרחית: "אני זז מהמבנה שמגדיר מרכז ומתדיין איתו. זה נראה לנו נכון לנסוע לגלריות בלונדון או בניו-יורק, אבל לא נכון לנסוע לנתיבות, לדימונה או לדהיישה".

בתערוכה הוצגו מתקן גלי לפלאפל, נרגילות, מאפרות מנירוסטה, צלוחית הגשה לחמוצים ועוד, וההזמנה הודפסה על גבי מפית נייר אופיינית, בעברית ובערבית. עיצוב החלל התבסס על שבעה גופי תאורת ניאון, בתוך צינורות אלומיניום התלויים מן התקרה ומאירים גריד (רשת) של מושבים מודולריים שבהם שימש גב המושב כדוגמאות לקיר מאחריו – משענת עשויה צלחות פלסטיק על רקע סגול, משענת עשויה עץ ופורמייקה ועוד. האובייקטים השונים היו מונחים על גבי השולחנות. גם האווירה שניסה האוצר לשוות לתערוכה התייחסה לאווירה של המסעדה המזרחית: בפתיחה הגישו ערק ובקלאווה (במקום היין והסושי המקובלים).

בדף המידע שתלה שטייניץ בתערוכה בגלריה שלו הוא כתב: "מסעדה מזרחית היא מותג שאינו מתחכך בשפה המאורגנת של עיצוב המוצר והפרסום. זהו מוסד בעל זיהוי ציבורי אשר קשור יותר לעולם האישי של בעליו. מבחינת עיצוב המקום, בחירת המנות ואופן ההגשה מעידה המסעדה המזרחית על מקורות תרבות מגוונים ועל אופי מיוחד שאותו מבקשים להקנות הבעלים. העסק דורש שעות רבות של עבודה ומתפקד לרוב כשלוחה של הבית הפרטי... התערוכה קושרת בין מה שרואה העין המקצועית לבין סביבה של עיצוב עצמאי".

העבודות והסביבה בתערוכה הוצגו ללא שמות היוצרים. האוצר לא טרח להציג את ההבדלים בין המעצבים השונים, אולי מתוך כוונה מובלעת העומדת בבסיס הרעיון כולו, להראות את המשותף והמאחד בסגנון הערבי והיהודי-ערבי.

מקורות

סויסה אלברט, "באה מאהבה", כל העיר, 08/09/00, עמ' 97

דף מידע, ספטמבר 2000, "ת'ארוחה", בית האמנים, ירושלים

דירקטור רותי, "פריפריה, כמו חומוס", העיר, 21/01/00, עמ' 95

גילרמן דנה, "כתר המזרח", הארץ, 06/01/00, עמ' ד' 8

שטייניץ עמי, "דף מידע", ינואר 2000



כתב: נעם טופלברג

תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום