על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


דיוקן עצמי עם פרח, ראובן רובין Self Portrait with Flower, Reuven Rubin
1922 ישראל
 שמן על בד, 60X97 ס"מ 

בשנת 1924 תיאר ראובן רובין את המציאות והנוף האנושי שבהם נפגש כשעלה לארץ-ישראל: "בארץ-ישראל האירה שמש, היה ים, היו חלוצים שזופי גוף שפניהם ארד וחולצותיהם פתוחות, נערות, תימנים, וילדים בעלי עיניים ענקיות, ארץ חדשה וחיים חדשים צמחו סביבי". בדיוקנאות שצייר בתקופה זו, כמו יצירה זו, הוא הציג את עצמו כאחד החלוצים, בעל עור כהה ושזוף, חולצה פתוחה ומבע עיניו נחוש.

רובין יושב על רקע חולות תל-אביב, בידו השמאלית הוא אוחז צנצנת מים ובה שושן צחור, סמל נוצרי של בתולי מריה וסמל הבשורה על לידת ישו. סמל זה הוא כסמל להתחלה חדשה של רובין כאמן ושל עם ישראל בארץ-ישראל, ומתחבר עם האוהלים ברקע, המרמזים על חלוצי העלייה השלישית ובתי תל אביב הראשונים על חוף הים. הפרח בידו של האמן עקור ונמצא בתוך כוס, סמל להיותו של האמן עקור ממולדתו ונמצא בתהליך הסתגלות למקום חדש. אך עם זאת, הוא לבוש בבגדי החלוצים, יושב בנינוחות ונראה כאדם היודע את מטרתו. משמעות נוספת של הפרח היא הקשר אל עולם האמנות ואל תולדות האמנות האירופאית, כיוון שפרח זה הוא דימוי חוזר בציורים נוצריים רבים. משמעות זו מתקשרת לעובדה כי בידו הימנית אוחז רובין ארבעה מכחולים, המגדירים אותו כצייר. רובין, כמו שאר ציירי האסכולה הארץ-ישראלית, ראה באמנותו את מעשה החלוציות המרכזי שלו, ושליחות להפרחת השממה התרבותית בארץ-ישראל.

בדומה לנחום גוטמן, חברו לאסכולה הארץ-ישראלית, גם רובין תיאר את המציאות הקשה של שנות העשרים בארץ-ישראל באופן אידיאליסטי ואוטופי. היצירה מביעה אופטימיות ותקווה לעתיד. האמן מגיש את פרח השושן הצחור לעירו, תל-אביב, ממש כשם שחתן מגיש פרח לכלתו. גם תיאור דמותו של האמן אינו נאמן למציאות, והוא צייר את עצמו כהה עור ובעל תווי פנים בשרניים וחושניים, האופייניים לדמויות בני המזרח. כמו גוטמן, גם רובין ראה בדמויות אלה מודל לחיקוי ואידיאל מקומי.

גם הקומפוזיציה אינה נאמנה למציאות הנראית. האמן יושב בחלל אינטימי וסגור, אך הנוף מאחוריו פתוח ונמצא הרחק מתחתיו, כך שנוצר הרושם כי דמותו מודבקת על גבי תמונת הנוף. אפשרות נוספת היא כי הדיוקן מתאר את האמן בסטודיו שלו, והנוף מאחוריו הוא ציור העיר תל-אביב הניצב על הקיר.

צבעי היצירה הם לבן, צהוב, חום ותכלת, והם חוזרים ביצירותיו של רובין מתקופה זו. צבעוניות זו מבטאת את האור הארץ-ישראלי, השונה כל כך מהאור המזרח אירופאי שממנו הגיע האמן. ברוב יצירותיו הנוף הוא צהוב ותכלת ודמותו שלו לבנה וחומה. הלבן מייצג את התמימות, ההתחדשות, הטוהר והניקיון, והחום מייצג את המזרחיות והמקומיות. 

מקורות וקישורים
אתר מוזיאון בית ראובן
אתר Walla חדשות
אתר מוזיאון נחום גוטמן
אתר art-text
אתר ארכיון לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
אתר מוזיאון ישראל
פייפר, דיויד, אנציקלופדיה לאמנות הציור והפיסול, ירושלים, 2001.
צלמונה, יגאל, 100 שנות אמנות ישראלית, ירושלים, 2011.
תמוז, בנימין (ער'), דורית לויטה, גדעון עפרת, סיפורה של אמנות ישראל, תל-אביב, 1980.

כתב: נעם טופלברג

דיוקן עצמי עם פרח, באדיבות מוזיאון בית ראובן
דיוקן עצמי עם פרח, באדיבות מוזיאון בית ראובן
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום