על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


הזורע, וינסנט ואן גוך The Sower, Vincent Van Gogh
1888 מוזיאון ואן גוך, אמסטרדאם
שמן על בד, 38X32 ס"מ 

בתקופת שהותו בעיירה ארל צייר ואן גוך סדרת יצירות על בדים, המתארות זורע בזמן עבודתו בשדות על רקע שמש גדולה שוקעת. הסדרה כולה שאבה את השראתה מ"הזורע" של מילה (Millet) שצוירה ב- 1850. ואן גוך ראה במחזור הטבעי של היבולים, ובמיוחד בזה של החיטה, מטאפורה למחזור חיי אדם: יצירת חיים חדשים, צמיחה, פריחה ולבסוף מוות. הזריעה נתפסה אצלו כסמל להמשכיות החיים.

כדי להגיע לתיאור הרצוי הכין ואן גוך מספר מתווי הכנה בשמן ורישומים. למרות כל זאת הוא לא היה מרוצה מן התוצאה. הוא כתב לאחיו: "סיימתי שבוע של עבודה מפרכת בשדה תחת השמש הקופחת התוצאה היא סדרת רישומים של נוף ורישום של זורע. בשדה חרוש, על משטח אדמה סגול המשתרע עד לאופק מופיע הזורע בכחול ולבן. באופק שדה תירס נמוך ומעליו שמים צהובים ובמרכזם שמש צהובה. מפשטות ערכי הצבעים אתה יכול ללמוד כי הם משחקים תפקיד חשוב מאוד בקומפוזיציה".

זהו ניסיונו הראשון של ואן גוך ליצור יצירה מקורית משמעותית מאז סיים את לימודיו בפריז.
ואן גוך רצה להעניק לזורע שלו ביטוי מודרני באמצעות הנגדת צבעים עזים: החלק העליון בצהוב בוהק של השמש, והתחתון בסגול, המשלים של הצללים. מכנסיו של הזורע צבועות בלבן, ומהוות נקודה רגועה של מנוחה לעין הצופה בתוך העוצמה הנוצרת מהנגדת הצבעים המשלימים.

הסיבה העיקרית לאכזבתו מהיצירה הייתה שהניגוד העז יצר תחושת זריחה, ולא שקיעה שבה היה מעוניין. בסביבות ה- 24 ביוני 1888 הוא שינה כמה פרטים ביצירה: הוא ריכך את הניגוד בין הצבעים על-ידי כך שערבב ירוק לתוך הצהוב של השמים וכתום לתוך השדה. את הלבן של המכנסיים שינה לכחול, המאחד את הזורע עם השדה תחתיו. הוא גם הזיז את הזורע מן המרכז ואחורה, וצייר עצים באופק, מימין לשמש.

יצירה זו מציגה את הניסיונות של ואן גוך בחודשים הראשונים בארל: ראשית תיאור האזור בעקבות סיורים ארוכים שערך והעניין שלו בכל מה שאופייני לאזור פרובנס. שנית, טיפול בזיכרונות מארץ מולדתו בחירת נושאים המוכרים לאמן, כמו הזורע. שלישית, המשיכה שלו לטיפול באור שבתוך הדברים, והנטייה לטפל בו כישות בפני עצמה. ולבסוף האוטונומיה של הצבע. במכתב נוסף לאחיו העיר האמן כי ביצירה זו לא היה לו עניין ביצירת צבעים הנאמנים למציאות. כך למשל השמים הכחולים-סגולים של השקיעה והשדה הצהוב מחליפים את צבעם זה עם זה.

הקומפוזיציה מחולקת לשלושה אזורים אופקיים של צבע, בהשפעת הציור היפני. האזור התחתון – האדמה, המורכב מצבעי כחול, סגול וכתום, מתפרש על-גבי רוב הקומפוזיציה. אחריו אזור מרכזי, צר יחסית, של שדה תירס צהוב-כתום, המפריד בין הקרקע ובין השמים, והאזור העליון הוא השמים, המתוארים בשקיעת שמש צהובה עזה הממלאת את כל האזור.

דמות הזורע מעוצבת בהתאם לצבעי הנוף – כחול, כתום וצהוב, וכמעט נטמעת בו. ואן גוך יצר את ההפרדה בין הדמות ובין הנוף על-ידי הצבה אנכית שלה, המנוגדת לאופקיות של הנוף כולו. הדמות נראית תוך כדי תנועה נמרצת, המנוגדת לרגיעה של הנוף כולו. בצד שמאל במרחק מתואר בית קטן בצבעי כחול, המשלימים על רקע השמים הצהובים, ובצד ימין שורת עצים, כחולים גם הם.  

מקורות וקישורים
אתר מוזיאון ואן גוך אמסטרדאם
אתר How Stuff Works
אתר About
אתר Artchive
אתר vangoghgallery
אתר homeschooltoday
אתר life of van gogh

כתב: נעם טופלברג

תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום