על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


על הרוחני באמנות, ואסילי קאנדינסקי Concerning the Spiritual in Art
1912 גרמניה
חיבורו של קנדינסקי "על הרוחני באמנות" יצא בתוך קובץ כתבים של "הפרש הכחול". בטקסט זה מחפש האמן אחר דרך רוחנית שתתבסס על אמנות ותמלא מקומו של המדע הכושל. הוא מבקר את החברה המודרנית החומרנית וה"הגיונית".

קנדינסקי רואה באמנות כמעט דת שדרכה יכול האדם להפוך לרוחני, טוב וטהור יותר. באמן הוא רואה סוג של נביא, אדם שרמת הרוחניות שלו מרוממת אותו מן האנשים הרגילים. תפקידו של האמן על פי קנדינסקי הוא לעזור לאחרים להשתחרר מהחומרנות ולהגיע להתפתחות רוחנית.

האמנות, כפי שמציג אותה קנדינסקי, היא אמצעי תקשורתי שבעזרתו מעביר האמן את הרוחני שבו אל הצופה. הדבר החשוב ביותר ביצירה הוא המסר שלה ולא צורתה החיצונית. המסר הוא ריגושי ולא הגיוני או שכלתני. מסיבה זו דוחה קנדינסקי את התיאור הפיגורטיבי ודוגל במופשט.

קנדינסקי טען שהאמצעי הטוב ביותר להבעת רגשות האמן הוא הצבע כי צבע משפיע ישירות על נפש האדם, בדומה למוזיקה. הצבע פועל על כל החושים (טעם, מישוש, שמיעה): אדום הוא חם, כחול בהיר דומה לצליל של חליל צד, כחול כהה לצ'לו וכו'. כמו כן לכל צבע תכונות ומשמעויות משלו: כחול הוא צבע רוחני, מתכנס בתוך עצמו, צהוב הוא גשמי ואדום פעיל. לתוך פלטת הצבעים שלו הכניס קנדינסקי גם שחור ולבן.

קנדינסקי מנסה לגבש תיאוריה אוניברסלית, אך המשמעויות שהוא נותן לכל צבע הן אישיות מאוד. לאמן היה חוש סינסטאטי - תופעה פסיכולוגית-פיזיולוגית שנוצרת כשהגבולות בין החושים מיטשטשים. לדוגמה, אנו יכולים לחוש טעם חמוץ בפה כששומעים את המילה "לימון". בגלל תופעה זו הוא הצליח לפרש את הצבעים ולהתאים לכל צבע צליל מוזיקלי.

התיאוריה של קנדינסקי מתבססת על גישות פילוסופיות קודמות כמו: תורת הצבע של גיטה, הפלוסופיה של אנרי ברגסון, תאסופיה, התפיסה האפוקליפטית (אחרית הימים בנצרות).

מקורות
מייזליש, ז' (עורכת), (1982), אמנות בעידן הטכנולוגי, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב.

Kandinsky, W. (1963), Concerning the Spiritual in Art, Wittenbon, New York


כתבה: אלה טל
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום