על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


ליל כוכבים, וינסנט ואן גוך, שמן על בד, 36X90 ס"מ Starry Night, Van-Gogh
1889 מוזיאון המומה, ניו-יורק
"הבוקר ראיתי את הכפר מחלוני הרבה לפני הזריחה, כאשר רק כוכב השחר האיר ונראה גדול מאוד". כך כתב ואן גוך לאחיו תיאו בשנת 1889, כאשר שהה באשפוז מרצון בבית החולים לחולי נפש בסן רמי. יצירה זו היא אחת מאותן פנטסיות המבשרות את האקספרסיוניזם המאוחר יותר (כמו זה של מונק), שבו נוצרת תחושה של אובדן האינדיבידואל בקוסמוס, בטבע המוחלט והסוער. ביצירה שני יסודות סגנוניים המאפיינים את יצירתו המאוחרת של ואן גוך – קווים גליים מתפתלים, ומשיכות מכחול קצרות ועזות. מאפיינים אקספרסיביים אלו התפתחו בתקופה שבה שהה ואן גוך בבית החולים, ותפסו את מקום הצבע שהיווה אלמנט מבני מרכזי בציור בתקופת ארל.

השמים של ואן גוך הם שדה אנרגיה סוער. תחת הכוכבים המתפוצצים נח הכפר השקט המתחבר אל הסערה השמימית באמצעות הברוש המזכיר להבת אש, עץ המתקשר במסורת האירופאית עם בתי קברות וקינה על המתים. אבל המוות אינו סיבה לקינה בעבור ואן גוך, שכתב לאחיו בהמשך לאותו מכתב המוזכר קודם: "התבוננות בכוכבים גורמת לי לחלום. מדוע, אני שואל את עצמי, לא יכולות הנקודות הזוהרות בשמים להיות נגישות כמו הנקודות השחורות על מפת צרפת? כשם שאנו לוקחים רכבת לטאראסקון או רואן, אנו מתים כדי להגיע לכוכבים".   

נושא הלילה והכוכבים העסיק את ואן גוך עוד בארל, אבל יצירה זו שונה במהותה מהיצירות שיצר שם. כאן אין התבוננות ישירה בטבע, אלא ציור מן הדמיון, המבטא עולם רגשי פנימי. את הניגודים בין התיאור של המתרחש על האדמה והשמים ניתן לפרש כמאבק בין כוחות האדם לבין הכוחות הקוסמיים, ושאיפת האדם לגעת בכוכבים ובשמים, שאיפה שנידונה לכישלון. במובן זה תיאר כאן ואן גוך חיזיון רומנטי ודמיוני, המבטא את תחושותיו הפנימיות.

האור מהווה נושא למחקר והתבוננות לכל אורך יצירתו של ואן גוך. החל מיצירתו הידועה הראשונה "אוכלי תפוחי האדמה" (1885) מציג ואן גוך שני סוגי אור ביצירתו – האור הטבעי, זה של גרמי השמים, המייצג את הטוב והשפע שבטבע, והאור מעשה ידי אדם, המייצג את הרוע ואת הבדידות, וחושף את האכזריות וחוסר האונים של הקיום האנושי. יצירה זו מבטאת את כמיהתו של ואן גוך להגיע אל הנגיעה בטבע ואל האור השמימי. 

עיקר ההתרחשות מתחוללת בשמים: אירוע קוסמי ודרמתי, המתאר שתי לולאות אור גדולות המתפתלות זו בזו, ואחד-עשר כוכבים שאורם הבוהק מפלח את חשכת הלילה ויוצר הילות ענקיות המתפזרות על-גבי השמים. בחלק התחתון של השמים מתואר קו אור זוהר במשיכות מכחול עזות. בניגוד לסערה בשמים נראית העיר למטה רדומה וחשוכה. אפילו האורות הצהובים, האור האנושי, הבוקעים מחלונות הבתים, נראים אפלים לעומת הזוהר השמימי. בניין הכנסייה על מגדלו המתנשא יוצר קו אנכי המתחבר עם הקו של עץ הברוש שמשמאל, ומציג שאיפה נכזבת כלפי מעלה, המנוגדת לתנועה האופקית של השמים.

כמו "בשדה תירס עם עורבים", הסצנה הפסטורלית של ליל כוכבים הופכת לסערה דמיונית שבה הטבע כולו הופך לשיקוף נפשו של האמן המיוסר. היצירה מקבלת ממדים דמוניים כאשר משיכות המכחול הסוערות מקימות לחיים את השמים, הכוכבים, הגבעות ובמיוחד את העץ הניצב במישור הקדמי-שמאלי של הקומפוזיציה, ונראה כדמות מאיימת בצבעיה ובתנועתה המפותלת. היצירה כולה מורכב מגוני כחול וירוק, עם הבלחות של כתום וצהוב המשלימים. ואן גוך עצמו העיד כי יצירה זו, כמו סצנות ליליות אחרות שצייר, שייכת להשפעה של גוגן עליו החושך הכריח אותו לצייר מן הזיכרון ומן הדמיון, כפי שגוגן דרש ממנו לעשות.  

מקורות וקישורים
אתר Van Gogh Gallery
אתר מוזיאון מומה
אתר מוזיאון אורסיי
אתר Webmuseum
אתר overstockart
אתר van-gogh-starry-night
אתר .life of van gogh

 כתב: נעם טופלברג

ליל כוכבים, מתוך אתר arttoheartweb
ליל כוכבים, מתוך אתר arttoheartweb
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום