על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


עמי שטייניץ - גלריה ami steinitz
2001-1981 תל-אביב

בשנת 2001, לאחר 20 שנות פעילות, סגר עמי שטייניץ את הגלריה שלו בתל-אביב ועבר לעבודה קהילתית אמנותית מחוץ לגבולות קירות וחדרים: "אחרי עשרים שנה פשוט נמאס לי להדביק דברים על הקיר, זה התחיל לשעמם אותי, להיות אוטומטי. אבל הייתה לכך גם סיבה מבנית – הייתה אכזבה מהגלריה ככלי מוזיאולוגי, שבאמת מחסל תהליכים, שמראה רק סימנים למה שהיה ולא את מה שיהיה. הקירות הפכו לבלתי מתאימים והרגשתי שהאוצרות יכולה גם לקום וללכת אל מחוץ לחלל. לוותר על כל מיני דברים, לוותר על הכיסא ולהתחיל מהתחלה. לבנות משהו" (מתוך סטודיו, 125, 2001).

הגלריה שניהל שטייניץ בנווה צדק בתל-אביב הייתה מאושיות זירת האמנות הישראלית. תחילת הדרך הייתה בגלריה שפתח שטייניץ בשנות השמונים ביבנה. בניגוד לגלריות אמנות אחרות, שילבה גלריה זו גם תערוכות בתחום העיצוב והאדריכלות. הגלריה שפתח בתל-אביב הוגדרה מלכתחילה כגלריה לאדריכלות, עיצוב ואמנות. כחלק מתפיסת העולם של שטייניץ הציגה הגלריה תערוכות המדגישות את הפן המקומי הים תיכוני. שטייניץ טוען כי החיבור בין האמנות הישראלית לבין המערב הוא חיבור מלאכותי. העשייה המקומית צריכה להתחבר לשורשים הים תיכוניים.

הגלריה של שטייניץ הייתה גלריה פוליטית, שעסקה בזהות עכשווית. המחשה מובהקת לכך היא התערוכה "אסור", שהציגה מקרים של סוגי צנזורה שהוטלו על אמנות ישראלית.

אדם ברוך: "נכנסת לגלריה של עמי שטייניץ – נכנסת לפוליטיקה הישראלית כפי שהיא מעובדת על ידי אמנות ישראלית מודרנית, ולעיתים לא רק מודרנית, אלא ממש מתחייבת" (מתוך העיר, 08/11/01). בדרך כלל הציג שטייניץ אמנות צעירה, העוסקת ביחסי יהדות וישראליות, ערביות-ישראליות או ישראליות ופלסטיניות. התערוכות היו מאורגנות בדרך דידקטית ושיטתית, אך מבלי לאבד את החיות והפן האסתטי של האמנות. במשך 20 שנות פעילותה בנתה הגלריה עמדה מוסרית ותיאורטית כלפי האמנות, החברה, הפוליטיקה ויחסי הגומלין שביניהן.

התערוכה הלפני האחרונה שהוצגה בגלריה ביולי 2001 הייתה "בעין צעירה – נוער, אמנות, קולנוע וקהילה". תערוכה זו סיכמה את פעילות הגלריה, ופתחה צוהר לפעילותו העתידית של שטייניץ. התערוכה אורגנה בשיתוף עם הל"ה, ארגון חברתי הפועל למען שוויון במערכת החינוך. הארגון יזם תהליך שבו תלמידי כיתות י"א וי"ב בשישה בתי ספר תיכון בארץ יצרו והציגו בגלריה. שטייניץ מסביר: "פעילות חברתית, אמנות בהוראה ואוצרות שימשו אותי עד היום בנפרד. כעת יצטרפו שלושת היסודות ויופיעו בביטויים שונים ובמקומות הסמוכים לאנשים שבקרבם נוצרו. התערוכה "בעין צעירה" מביאה אל מרחב משותף ארגון חברתי, נוער, קהילה, אמנים ובתי ספר. רשת זו של חיבורים מציבה את האוצרות כאחד המרכיבים במרחב הציבורי..." (מתוך סטודיו, 125, 2001).

לאחר סגירת הגלריה פנה שטייניץ לפעילות קהילתית ופוליטית דרך האמנות והאוצרות. בתחילה ערך סדרת ראיונות של מובטלים ביישובים נידחים בנגב ובמקומות אחרים, והוציא ספר המתעד את סיפוריהם. הספר הודפס במספר קטן של עותקים, והוא מסודר על פי האל"ף – בי"ת. כל עמוד מוקדש למובטל אחר ומעוצב כדף גמרא – הסיפור האישי במרכז וסביבו פרשנויות שונות – כלכליות, פוליטיות, פסיכולוגיות ועוד. את הספר חילק שטייניץ למובטלים עצמם. במקביל עסק שטייניץ בעבודה עם המגזר הערבי ביישובי המשולש. מאז אירועי אוקטובר 2000 הוא מרבה לבקר באום אל פחם, פוגש אמנים ומתעד את המפגשים בצילום וידיאו. בין השאר הוא מטפח את גלריית האמנות המקומית ויוצר קשרים בין אמנים ערבים מאזורים שונים: "אני עוסק בהטיית המבט לעבר הזירה הפלסטינית-ישראלית על כל המורכבות המסובכת שלה... יש לזה משמעות תרבותית גדולה, שדורשת כלים אחרים מבחינת האוצרות" (מתוך סטודיו, 125, 2001).

תחום נוסף שבו מתמקד שטייניץ הוא מפגשים ופרויקטים בתוך בתי הספר. בעבור שטייניץ מהווה החינוך נקודת מוצא והתייחסות חשובה. הוא רואה בבית הספר קמפוס תרבותי המקיים דיאלוג עם סביבתו: "הכוונה היא לשלב את השפה החזותית בהוראה ובקהילה. למשל, הפקת אינסטליישן או סרט וידיאו כחלק מבחינת נושא המנהיגות בשיעור תנ"ך, צילום ותיעוד בשכונה כחלק משיעורי היסטוריה או אזרחות, הכרת התושבים, האוספים שלהם. אפילו בשיעור הנדסה אפשר לצאת החוצה ולראות סימטריה, זוויות של רחובות. ללמוד לקשר את הדברים ולהפוך את בית הספר למקום שעוסק בשאלות התרבותיות של המקום" (מתוך סטודיו, 125, 2001).

מקורות


טרזי, עזרי, עיצוב אינו דבר מעודן, פרוטוקולים, היסטוריה ותיאוריה, היחידה להיסטוריה ותיאוריה בצלאל, גליון מספר 1 – קווים מקבילים, באתר מדיטק


מעצבים קונספטואליים באמצעים אמנותיים, אתר מפגשים מהסוג החזותי, מפ"ט עמל

"אסור", אמנות אסורה בישראל, אתר התערוכה שהתקיימה בגלרייה עמי שטייניץ

ברוך, אדם, "לא לבד, אבל אחד", העיר, 08/11/01, עמ' 49.

גילרמן, דנה, "האקספרסיוניזם העירקי יתחיל את המהפכה", הארץ, 12/08/02, עמ' ד' 1 – ד' 4.

דרור, נטע, "שלח את עמי", העיר, 15/01/04, עמ' 48-49

שטייניץ, עמי, "שלח את עמי (בשדה)", סטודיו, גיליון מס' 125, יולי 2001, עמ' 6.

כתב: נעם טופלברג

תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום