על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


החנות, קלאס אולדנבורג The Store, Claes Oldenburg
1962 ניו-יורק
מיצב, חומרים שונים 

בחורף של שנת 1961 פתח אמן הפופ האמריקאי, ממוצא שבדי קלאס אולדנבורג חנות באזור המזרחי תחתון של מנהטן בה מכר את יצירותיו כשהוא עוקף בכך את האופן המקובל של מכירת עבודות בגלריה לאמנות.

בחנות שפתח הציב מגוון כמו אקראי של חפצי אמנות, החל מבגדים תחתונים לנשים ועד מוצרי מזון מהיר. רוב המוצגים מוגדלים לממדי ענק וכמקובל באמנות הפופ נעים על התפר שבין מוצר צריכה מסחרי ויצירת אמנות ייחודית.

הרעיון של אולדנבורג היה ליצור חנות, או חלל תצוגה המתפקד כחנות. אך סידור החפצים בחלל נראה אקראי ומגובב, כמו ב"מכירת חצר" או מכירת חיסול של מחסן. הסידור האקראי של החפצים מתקשר גם הוא לרעיון של יצירות אמנות כחלק מעולם המסחר והפרסום הפופולרי. במונחים של עולם האמנות, החלל שיצר אולדנבורג הוא למעשה גלריה, אך הסידור האקראי והמגובב של החפצים הופך את הגלריה למחסן או חנות. בהתייחסו לכך אמר אולדנבורג בשנת 1967: "אני בעד אמנות הצומחת ללא מודעות להיותה אמנות כלל, אמנות המקבלת את הסיכוי להתחיל מאפס".

אל החנות של אולדנבורג ניתן להתייחס גם כאל מיצב, יצירה תלת ממדית המוצבת בחלל מוגדר, סגור או פתוח, בה יכול הצופה להתבונן תוך כדי שהיה בתוכה והליכה בין החפצים השונים. ההבדל המרכזי בין רעיון המיצב ובין החנות של אולדנבורג הוא שמיצב הוא אוסף חפצים הקשורים זה בזה ברעיון מוגדר וכל הפרדה ביניהם תגרום לביטול הרעיון או המשמעות של המיצב כולו. בחנות, עומד כל פריט בפני עצמו והם אכן הוצעו למכירה ונמכרו בנפרד. ההפרדה ביניהם לא ביטלה את משמעותם כחפצי אמנות וכל אחד מהם יכול בהחלט לעמוד בפני עצמו. הרעיון המקשר בין החפצים הוא שכולם קשורים בתרבות הצריכה הפופולרית וכולם מייצגים מוצרי צריכה מבוקשים בחיי היום-יום.

יתר על כן, בניגוד למיצב, בו פעולת הצופה מוגבלת להסתובבות וצפייה בלבד, בחנות של אולדנבורג הצופה אקטיבי ויכול לגעת בחפצים ולשנות אותם, להזיזם ממקומם ואף לרכוש אותם ובכך להוציא אותם מתוך הרצף הכללי.

הטכניקה בה עשויים חלק מהחפצים השונים (גביע הגלידה ופרוסת העוגה) היא תפירה מבד ויניל תעשייתי (חומר פלסטי בדרגת עיבוד ההופכת אותו למעיין בד גמיש) בצבעים לוקאליים ומילוי הבד בקאפוק, חומר מילוי תעשייתי. טכניקה זו, שהייתה מהפכנית בזמנה, הופכת את הפסלים לרכים וניתן לשנות את צורתם במגע יד. חלק מהפסלים – ההמבורגר, הנקניקייה בלחמנייה וביצי העין עם קוטלי החזיר בצלחת עשויים גבס צבוע וגודלם ריאליסטי.

החנות של אולדנבורג עוסקת באמנות ובתרבות הפופולרית. היא מגדילה את מוצרי הצריכה והופכת אותם לסמלי תרבות המלגלגים על תרבות הצריכה האמריקאית ועל תאבונה הבלתי נדלה לכמות ולגודל. אולדנבורג האמן, מציג עצמו באמצעות יצירה זו כסוחר פשוט העונה לצרכי השוק ולתרבות סביבו. אך עם זאת, החפצים אינם המוצרים עצמם אלא חיקוי, הגדלה והגזמה שלהם. על כך אמר: "אני בעד אמנות פוליטית-ארוטית-מיסטית, שעושה דבר אחר חוץ מלשבת על הישבן שלה במוזיאון".

מקורות וקישורים
אתר Plaza London
אתר scuolalcinema
אתר הניו-יורק טיימס
אתר frieze
אתר mariabuszek
אתר the exposure project
אתר michaelluethy
אתר המוזיאון לאמנות מודרנית, ניו-יורק (מומה)

כתב: נעם טופלברג

החנות, מתוך אתר Tumbler
החנות, מתוך אתר Tumbler
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום