על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


סגנון, מאייר שפירו Style, Meyer Schapiro
1953 ארה"ב

הופיע לראשונה בשנת 1953, ובשנת 1994 שולב באסופת המאמרים של שפירו:
Theory and Philosophy of Art: Style, Artist, and Society

מאייר שפירו (1904- 1996), מחשובי ההיסטוריונים והפילוסופים של האמנות שחיו במאה ה-20, שימש כפרופסור לתולדות האמנות באוניברסיטת קולומביה (Columbia University) בניו-יורק במשך יותר מחמישים שנים.

המאמר "סגנון" (Style) פורסם בשנת 1953, ונחשב על-ידי רבים לאחת מתרומותיו החשובות של שפירו למחקר בשדה תולדות האמנות. במאמר זה ניסח שפירו את אחד העקרונות המובילים במחקר זה, והוא כי סגנון אינו רק עניין של מבעים צורניים החוזרים אצל אמן או קבוצת אמנים, אלא הסגנון מהווה סמן של תקופה. הצורות על-פי שפירו משמשות ככלי מחקרי, נקודת מוצא להבנת התרבות והמציאות הסובבת את האמן.

שפירו הטיף למחקר הנוגע למגוון שדות ונושאים, החל מסוציולוגיה והשפעת החברה על התפתחות האמנות, ועד פסיכולוגיה, פילוסופיה, אנתרופולוגיה, תורת השפה, ביולוגיה ועוד. שפירו פרץ דרך להבנה עמוקה וכוללת יותר של אמנות כחלק בלתי נפרד מהתרבות והמציאות שבה היא מתקיימת. הוא ניסח זאת כך: "יש ליצור תיאוריה מספקת על אודות סגנון, שתכלול את הבעיות הפסיכולוגיות וההיסטוריות. תיאוריה כזו מחכה לידע עמוק יותר של עקרונות מבני הצורה והמבע ולתיאוריה של תהליכים חברתיים המאחדת בין חיי היום-יום ובין התנהגויות רגשיות".

(Schapiro, M., "Style", Theory and Philosophy of Art: Style, Artist, and Society, George Braziller, New York, 1994, p.100)

(תרגום: טופלברג, נ.,) למחקר האמנות אימץ שפירו גישה מרקסיסטית, שעל-פיה יש לא רק לנסות ולפרש יחסים משתנים בין אמנות ובין כלכלה לאור תיאוריות סוציולוגיות כלליות, אלא גם לתת משקל להבדלים ולמאבקים בתוך קבוצות חברתיות כמניע להתפתחות סגנונית ותרבותית. לדבריו: "אם יצירות האמנות מקובצות בסדר המתייחס למוצאן המקורי בזמן ובמקום, סגנונותיהן יורו על זיקות מובהקות, שניתן להראות את התאמתן לזיקותיהן של יצירות להופעות אחרות של הנתונים התרבותיים בזמן ובמקום".

(Schapiro, M., "Style", Theory and Philosophy of Art: Style, Artist, and Society, George Braziller, New York, 1994, p.53)

(תרגום: עומר, מ., (ער') מאייר שפירו מבחר מאמרים בתולדות האמנות, אוניברסיטת תל-אביב, 2003, עמ' 6).

במאמר "סגנון" תשעה פרקים. בשני הפרקים הראשונים דן שפירו על מצב המחקר ופורס את התזה שלו לגבי מחקר סגנוני. החל מן הפרק השלישי מתייחס שפירו למחקר הסגנון, החל מההתייחסות המחקרית לאמנות פרימיטיבית. המאמר הוא דיון רחב-יריעה המציג הסברים להתפתחות סגנונות שונים באמנות. יחד עם זאת, שפירו מציג את המגבלות הגלומות במושג "סגנון" ואת חוסר האפשרות לכלול את כל יצירות האמנות של תקופה מסוימת תחת סגנון אחד. כמו כן מדגיש שפירו כי יצירת האמנות הבודדת יכולה להשתייך בו זמנית לכמה סגנונות. נושא אחר שבו מטפל שפירו במאמר הוא יציאה כנגד ניתוח סגנוני המבוסס על מאפיינים לאומיים או אתניים, כאשר הוא מטיף לניתוח סגנוני חסר פניות או דעות אפריוריות לגבי תרבות או לאום מכל סוג שהוא.

גישה מחקרית זו השפיעה רבות על תולדות האמנות במחצית השנייה של המאה ה-20, הרחיבה את היריעה המחקרית ויצרה בסיס איתן למעמדו של הסגנון האמנותי כחלק בלתי נפרד מהמציאות הסובבת אותו, על רמותיה השונות.

מקורות

(Schapiro, M., "Style", Theory and Philosophy of Art: Style, Artist, and Society, George Braziller, New York, 1994, p. 51 - 102)

עומר, מ., (ער') מאייר שפירו מבחר מאמרים בתולדות האמנות, אוניברסיטת תל-אביב, עמ' 4 - 21  


Marshall Meyer Schapiro, Art Historian and Critic, Dies at 91    

                               
Meyer Schapiro                                                                         


כתב: נעם טופלברג

תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום