על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


סוזאן, צ'אק קלוז, ציור מצילום, 227X 252 ס"מ Susan, Chuck Close
1972 ארה"ב
בתחילת שנות השישים של המאה ה-20, בעודו סטודנט באוניברסיטת וושינגטון ולאחר מכן באוניברסיטת ייל ובאקדמיה לאמנויות בווינה, צייר קלוז עבודות מופשטות וביומורפיות, ברוח אסכולת ניו-יורק והסוריאליזם הביומורפי. ואולם, זמן קצר לאחר מכן שינה את סגנונו והחל להעתיק צילומי שחור לבן של עירום נשי לציורי צבע על בד.

רק בשלב הבא של יצירתו זנח גם את הצבע והחל להשתמש בפלטה של צבעי שחור ולבן. בסוף שנות השישים פנה לציור המתאר דיוקנים של ראשים המבוססים על צילום שהוא הגדיל על הבד למידות ענקיות. ביצירות אלו הדגיש האמן כל פרט מהצילום, ולא שינה דבר. 

העבודה מצילומים איפשרה לקלוז לחקור את דקויות החדות הנובעים משינויים בעומק השדה של המצלמה. השימוש בצילום גם איפשר לשמור על חזות אובייקטיבית של הדמות, מבלי להיסחף להבעת רגשות אישיים הנובעים מיחסיו עם הדמות על-ידי שימוש בצבעים, עיוות צורות וכדומה. שמירה זו על אובייקטיביות מגבירה את הניגוד בין המסורת - גודל היצירה והפרטנות שלה ובין העובדה שהדמות אינה בעלת משמעות לאיש מלבד לאמן עצמו.   

קלוז חזר אל השימוש בצבע רק ב- 1970, אך המשיך לעסוק באותו נושא. הוא צילם את הדוגמנים שלו ולאחר מכן הקרין את דמותם על-גבי בד. הוא צייר על-גבי הצילום כשהוא עוקב אחר הפרדת הצבעים והמרקם של הצילום עד שהתקבלה היצירה הסופית, הדומה בכול לצילום.

הדמות ביצירה זו, כמו גם ביצירות אחרות של קלוז, היא אנונימית ואינה מוכרת לקהל הרחב, אך בעלת משמעות לאמן עצמו, בדיוקן היפר-ריאליסטי. דיוקן הפנים של הדמות הנשית מדויק עד כדי אי-נוחות. האמן לא ייפה את הדמות או הסתיר פגמים בעור, אלא להפך – תיאר אותה במדויק, ובגלל הקירבה אליה חשף את הפגמים כולם.

הגודל והדיוק של הדמות עומדים בניגוד לנוהג המקובל בתולדות האמנות של הצגת דמויות ידועות או בעלות משמעות חברתית או פוליטית. קלוז הפך את מסורת הדיוקן ממייצגת דמויות חשובות להצהרה אישית של קשר וחברות, המביעה את עולמו הפנימי והמיידי של האמן.

קלוז בחר את דמויותיו מעולמו המיידי – משפחתו וחבריו. חלק מחבריו המתוארים ביצירות הם אמנים ידועים כמו סינדי שרמן, רוי ליכטנשטיין, רוברט ראושנברג ועוד. יצירתו, אם כן, נעה בין הצגה של דמויות אנונימיות לבין דמויות ידועות. כל אחד משני צדדים אלו מדגיש פן אחר בעבודות – השימוש בדוגמנים אנונימיים מהווה אמירה אמנותית (טכנית ותוכניתית) מסוג אחד, והשימוש בדמויות מוכרות מעולם האמנות העכשווית מפנה את תשומת לבו של הצופה אל השינויים המתרחשים בשדה התרבות והאמנות.  

מקורות וקישורים
אתר chuck close process and Collboration
אתר barbarakrakowgallery
אתר מוזיאון המומה ניו-יורק
אתר artcyclopedia
אתר הגלריה הלאומית וושינגטון

כתב: נעם טופלברג 

סוזאן, 1972, שמן על בד, מתוך אתר superstock
סוזאן, 1972, שמן על בד, מתוך אתר superstock
מראה נוסף, מתוך אתר אוניברסיטת andrews
מראה נוסף, מתוך אתר אוניברסיטת andrews
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום