על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


התנועה לשחרור האישה Women's Liberation Movement
1963 ארה"ב, בינלאומי
"התנועה לשחרור האישה" שהוקמה בארצות הברית בשנת 1963 הצליחה להביא לשינויים מרחיקי לכת במעמד האישה בחברה. התנועה הצליחה לחוקק חוקים רבים לשיפור מעמד האישה, אך עיקר הצלחתה הוא בשינוי התודעה כלפי האישה והנשיות.

מאבקי הנשים למען זכויותיהן התרכזו בעיקר במערב אירופה, ולאחר מכן גם בארצות הברית, במהלך למעלה ממאה וחמישים שנה לפני שהוקמה התנועה לשחרור האישה. בשנת 2971, שלוש שנים לאחר המהפכה הצרפתית (1789) ופרסום "הצהרת זכויות האדם", פרסמה מרי וולסטונקראפט (Mary Wallstonecraft) את ספרה "בעד זכויות הנשים" (A Vindication of the Rights of Women). בשנת 1848 פרסמה תנועת הנשים בארצות הברית מניפסט ובו דרישה למתן זכויות לאישה הנשואה. בשנת 1903 קם גוף של נשים שקראו לעצמן סופרז'יסטיות, (Suffragists) מלשון סופרז', כלומר קול הצבעה. גוף זה פעל למען שיווין זכויות וזכות בחירה. רק בשנת 1920 נחקק בארצות הברית חוק זכות הבחירה לנשים, וזאת לאחר מאבק של למעלה משבעים שנה.

בשנת 1949 פרסמה הסופרת הצרפתיה סימון דה בובאר (Simone de Beauvoir) את ספרה המשפיע "המין השני" (The Second Sex), ובו טענה ששחרור האישה הוא גם שחרורו של הגבר. בשנת 1963 פרסמה בטי פרידן (Betty Friedan) ספר בשם "המיסטיקה הנשית" (The Feminine Mystique) ובו יצאה נגד הכוונת האישה לתפקידי הבית, לתלות בגבר ולחינוך פסיבי.

ספרה של בטי פרידן השפיע רבות, ובעקבותיו קמה "התנועה לשחרור האישה" שהיא עמדה בראשותה ובה היו חברות גם גלוריה סטיינם (Gloria Steinem) ובלה אבזוג (Bella Abzug). תחילה קמה התנועה בארצות הברית, ולאחר מכן במקומות שונים בעולם. התנועה מוכרת גם כ"תנועה הפמיניסטית".

התנועה קראה לשינוי חוקים, לחקיקת חוקים, לשוויון הזדמנויות, וטיפלה בנושאים הקשורים למין וניצול מיני, לניהול כספים משפחתיים, לשילוב נשים בפוליטיקה, להגברת המודעות של נשים לכוחן, וכן בחקיקת חוקים הנוגעים לזכויות רבייה ולזכות האישה על גופה, בביטול סטראוטיפים הנוגעים לאישה כדמות חלשה, טיפשה, מפתה ורכלנית, ועוד.

בניגוד לתנועות נשים אחרות שפעלו באותה תקופה, התנועה לשחרור האישה בחרה באמצעים יצירתיים, ולעתים פרובוקטיביים,ליצירת תודעה בקרב הציבור. הן הופיעו במופעי רחוב מאולתרים, קיימו אספות בית, כתבו שירה, והשתמשו בסיסמאות ובדימויים פרובוקטיביים, לדוגמה שרפת חזיות. שיטתן פעלה במהירות, בעיקר בגלל משיכת התקשורת לאירועים הססגוניים האלה. בתוך שנים אחדות החלו מיליוני נשים ברחבי ארצות הברית להשתמש במילים חדשות שהתוו חברות הקבוצה - מיגדר, סקסיזם, שוביניזם גברי.

בעקבות פעילות התנועה החלו לחוקק במדינות רבות חוקים המאפשרים שוויון זכויות מלא לנשים וכן חוקים המגינים מפני פגיעה בנשים. בשנת 1973 חוקק החוק המאפשר הפלות וכן חוקים המגינים מפני אונס ואלימות משפחתית.

במהלך שנות השבעים פעלה התנועה למען יצירת מקומות עבודה רבים יותר לנשים. הן עודדו הקמת גני ילדים במקום העבודה, ודחפו לתפיסת מקומות עבודה בעלי כוח שהיו עד כה מזוהים עם גברים בלבד.

בין שלל פעילויותיה עודדה התנועה את האישה לחקור את מיניותה והעלתה על סדר היום הציבורי את המודעות ללסביות; התנועה הרחיבה את פעילותה גם לאפריקה ולמדינות אסלאמיות, ושם שמה דגש בעיקר על נושאים הקשורים לחוקי הנישואים ולכפייה מצד החברה הגברית.

התנועה הפכה להיות פחות דומיננטית במהלך שנות השמונים והתשעים, אך השפעתה עדיין ניכרת, והמאבק הפמיניסטי נמשך.

מקורות

Britannica multimedia 99, CD-ROM, Women`s liberation movement , Britannica, 1999.
The Rise of the Modern Women's Movement
women's liberation movement


כתב: פיטר מלץ
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום