על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


מדוע לא תתעטשי רוז סלאבי, מרסל דושאן Why not sneeze Rose Selavy?, Duchamp
1921 ניו-יורק
רדי מייד - כלוב, קוביות שיש, מד חום, כלי חרסינה ושלד דיונון 

רוז סלאבי (Rose Sélavy) היה שם פסבדונים (שם בדוי) של האמן מרסל דושאן שהרבה לשלב משחקי מילים ואותיות ביצירותיו. השם נשמע כמו הביטוי הצרפתי "Eros, c'est la vie",  שמשמעותו "ארוס, אלו החיים". משמעות נוספת שניתן לגזור מהשם היא "arroser la vie" כלומר, הרמת כוס לחיים. שם זה התגבש בשנת 1921 בסדרה של צילומים שיצר האמן מאן ריי בהם צילם את דושאן לבוש כאישה. במהלך שנות העשרים של המאה העשרים הרבה דושאן להשתמש בשם זה בחומרים כתובים וחתם כך על כמה מיצירותיו.

בפסל זה נעשה שימוש בשם בכותרת היצירה. הפסל מורכב מרדי מייד ( Ready Made חפצים מצויים, מן המוכן) בטכניקת אסמבלאז' המכיל מד חום, מאה חמישים ושתיים קוביות שיש הנראות כקוביות סוכר, כלי חרסינה זעיר ושלד של דיונון מהסוג שהיה נהוג לשים בכלובי ציפורים על מנת שישחיזו בו את מקורן, בתוך כלוב ציפורים. כותרת היצירה מוטבעת בתחתית הכלוב.

דושאן החל להשתמש בחפצים יום-יומיים כחלק מיצירותיו בשנת 1915, כאשר עבר לחיות בניו-יורק ויצירה זו הייתה הרדי מייד האחרון שיצר. הכותרת שנתן ליצירה כתובה באנגלית ומנוסחת בצורת שאלה הנראית כלא קשורה כלל לחפצים המופיעים בה. השאלה מופנית אל אותה דמות בדיונית, רוז סלאבי, היא דושאן עצמו.

ביצירה זו מביא דושאן לשיא את הרעיונות שפיתח סביב רעיון הרדי מייד. היצירה פועלת על הצופה בשלושה מישורים שונים – התבוננות, קריאה ושימוש. התבוננות ביצירה מעלה בצופה את השאלה מדוע חיבר האמן בין החפצים השונים וגורמת לו לחפש מכנה משותף ביניהם. קריאת הכותרת מוסיפה ממד חדש של הדמות הבדיונית ומחלת השפעת או הצינון, המתקשרת באופן חלקי אל המדחום. הרמה השלישית באה לידי ביטוי כאשר הצופה מנסה להרים את הכלוב ומגלה את משקלו הרב, העומד בניגוד למראה קל המשקל של קוביות השיש הנראות כסוכר (המתקשר גם הוא אולי לצינון ושתיית תה). במישור השימוש מגלה הצופה ממד חדש של הטעית העין. "העבודה שוקלת טון" אמר דושאן, "וזה היה אחד הדברים שעניין אותי כשעשיתי אותה...זהו רדי מייד בו סוכר הופך לשיש". מד החום קשור גם הוא לרעיון ההבדל בין הסוכר החם לבין השיש הקר ומהווה רמז עבור הצופה.

הפסל הוזמן על ידי ציירת המופשט ופטרונית האמנות האמריקאית קתרין דרייר (Katherine Dreier) במחיר 300 דולרים עבור אחותה דורות'י דרייר (Dorothy Dreier) שלא אהבה את היצירה והעבירה אותה אל אוסף האמנות של אחותה. היצירה נמכרה בשנת 1937 לאוסף האמנות של המבקר האנגלי סיר וולטר ארמסטרונג (Walter Armstrong) שתרם אותה למוזיאון לאמנות בפילדלפיה. בשנת 1963 יצר דושאן העתק של העבודה ושנה לאחר מכן שמונה העתקים נוספים. ההבדל היחידי בין העתקים אלו לבין המקור הוא שעל גבי קוביות השיש ביצירה המקורית מוטבע הכיתוב "תוצרת צרפת" באנגלית. בחלק מההעתקים כתובה כותרת היצירה בכתב ראי. 

בראיון שנתן עבור הטלוויזיה הצרפתית בשנת 1963 הסביר דושאן על העבודה ועל הכותרת שלה: "הכלוב עם קוביות הסוכר נקרא "מדוע לא תתעטשי רוז סלאבי". הכותרת נראית תמוהה כיוון שאין כל קשר אמיתי בין קוביות סוכר לבין התעטשות...מעבר לכך, קיים פער בין הרעיון של התעטשות ובין השאלה "מדוע לא תתעטשי", כיוון שאחרי הכול אינך יכול להתעטש על פי רצונך; בדרך כלל אתה מתעטש למרות רצונך. כך, התשובה לשאלה "מדוע לא תתעטשי?" היא פשוט כי אינך יכול להתעטש לפי רצונך...ויש את השיש עם הקור שלו, ואתה יכול לומר שאתה מצונן, (באנגלית Cold) בגלל השיש וכל האסוציאציות הנובעות מכך".   

היצירה לא זכתה להצלחה מסחרית ולא נצפתה על ידי קהל רב. אלו שצפו בה מצאו אותה קשה להבנה ומוזרה מידי וגם הסבריו של האמן לא סיפקו את הקהל.

מקורות וקישורים
אתר מוזיאון פילדלפיה
אתר המוזיאון לאמנות מודרנית ניו-יורק (מומה)
אתר מוזיאון ישראל
אתר toutfait
אתר הגלריה הלאומית אוסטרליה, קנברה
אתר מוזיאון גלריה טייט
אתר הגלריה של אולגה
אתר marcelduchamp.net 

כתב: נעם טופלברג

מדוע לא תתעטשי רוז סלאבי? מתוך אתר Flickr
מדוע לא תתעטשי רוז סלאבי? מתוך אתר Flickr
תצלום האמן כרוס סלאבי, מתוך אתר ויקיפדיה
תצלום האמן כרוס סלאבי, מתוך אתר ויקיפדיה
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום