על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


פועלים נודדים מאוקלהומה באוהל ליד הכביש הראשי/הופקר, ננטש, תקוע, דורותיאה לנג Workers wondering/ditched stalled stranded, Dorothea Lange
1936 ארה"ב

הצלמת האמריקאית דורותיאה לנג עסקה רבות בנושאים חברתיים. בשנת 1929, לאחר נפילת הבורסה האמריקנית, החליטה לתעד את תגובות האזרחים ויצאה לרחובות. בתקופה זו צילמה תמונות כמו "שביתה כללית, סן פרנסיסקו" (1934). בשנת 1935 החלה לעבוד בעבור הממשלה במינהל החירום, ובאותה שנה הועברה למינהל להעתקת מקום היישוב
(Resettlement Administration), שהוקם כדי להתמודד עם בעיית ההגירה של החקלאים אל הערים הגדולות בעקבות המשבר הכלכלי. במסגרת עבודתה בילתה כשלוש שנים עם הנוודים בדרכים ותיעדה את חייהם. דאגתה לבני האדם באשר הם ואהדתה לכאבם באים לידי ביטוי בצילומיה, ובזה ייחודה.

שני הצילומים מתארים מפגשים אקראיים של האמנית עם חקלאים נודדים. בצילום "פועלים נודדים מאוקלוהומה באוהל ליד הכביש הראשי" מתוארת משפחה – אב, אם ותינוק, החיים באוהל לצד הכביש הראשי. האב, הדמות המרכזית ביצירה, ממוקם בקדמת הקומפוזיציה, יושב ליד שולחן עץ ומניח את ראשו בכפו בייאוש. האם מאחור, מניקה את התינוק ופניה מביעות כאב ודאגה. היא בוהה אל מעבר לצופה בעוד האב מסתכל אל עיני המצלמה ממש. גם בצילום זה, כמו ב"אם נוודית", יש איזכור לאיקונוגרפיה נוצרית, בפצע על ידו של הגבר, המזכיר את פצעי הצליבה של ישו.  

הקומפוזיציה פתוחה ונראית כתפיסת רגע מקרי, אך בו זמנית ניתן להבין שהעמדת הדמויות, הקירבה אליהן ותנוחותיהן אינן נראות מקריות, ואפשר להבין כי הצלמת תכננה אותן היטב. נקודת המבט של הצלמת נמוכה, כאילו היא כורעת לצד השולחן שלצידו יושב הגבר. הוא מביט אל המצלמה במבט המעורר בצופה רגשות אשם ותחושה לא נוחה. ידו הפצועה מונחת לפניו, ממש מוצגת לצופה, והוא אוחז את ראשו בידו השנייה בייאוש. לעומת זאת, האם בוהה בדאגה אל מעבר לצופה בעודה מניקה את התינוק, הנצמד אליה בחוסר אונים. הדמויות ממוקמות באזור מוצל על-ידי עץ ואוהל מאולתר וקרוע, הממחיש את עוניים, ונוצר ניגוד חד בין הצל הפנימי ובין האור החזק שבחוץ, הנראה מבעד לפתח המעוגל של האוהל.

ביצירה "הופקר, ננטש, תקוע" מוצג גבר שעזב את חוותו שבמדינת מיזורי. הוא נותר מאחור לאחר שמכוניתו נתקעה. הוא מסרב לעזוב אותה ומקווה להצליח ולהתניע אותה. הדמות הרזה והמקומטת מוצגת בתוך רכבה מנקודת מבט קרובה ונמוכה. הרכב מיושן ורעוע, וגג הבד שלו נקרע. הגבר מביט בדאגה אל עבר הצלמת כמחפש עזרה, ובעיניו מבט מודאג.

נקודת המבט הנמוכה וקירבת הצלמת אל הנהג מבהירים שוב, כמו ב"אם נוודית" וב"פועלים נודדים מאוקלוהומה, באוהל ליד הכביש הראשי" כי כפי הנראה אין מדובר בתיעוד מקרי. בכל צילומיה של לנג היא מתעדת מצב אמיתי, אך מארגנת אותו לצרכיה. הדמות נראית חסרת אונים, אך זווית הראייה הנמוכה מעניקה לה עוצמה, ומרכזיותה בקומפוזיציה הופכת אותה לדמות גיבור המתמודד עם קשיים ויכול להם.

אחד המאפיינים של צילומיה של לנג הוא יכולתה להפוך דמויות מקריות לסמלים של תקופה. ביצירה "פועלים נודדים מאוקלוהומה באוהל ליד הכביש הראשי" ההכללה נעשית באמצעות האזכור של פצעי ישו, ההופך את המשפחה הממשית לסמל לסבל וקדושה, וביצירה "הופקר, ננטש, תקוע" הדמות מסמלת את מצבם של הנוודים כולם, שהממשלה והחברה הפקירו אותם והם ננטשו לגורלם.

מקורות וקישורים
אתר museumca
אתר המומה
אתר ספריית הקונגרס וושינגטון
אתר artcyclopedia
אתר מוזיאון Getty
אתר picturehistory

כתב: נעם טופלברג

תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום