על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר
עמלנט משרד החינוך דף בית


האידיאולוגיה הציונית Zionist movement
1948-1893 אירופה, ישראל
האידאולוגיה הציונית דגלה בשיבת העם היהודי לארצו ובחידוש החיים המדיניים והרוחניים העצמאיים של העם בארץ ישראל, שהיא המולדת ההיסטורית שלו.

את המושג "ציונות" טבע הסופר נתן בירנבוים בשנת 1893. המושג בא להדגיש את הכיסופים לציון ואת הקשר האמיץ בין העם היהודי לבין ציון, היא ארץ ישראל ההיסטורית.

רעיון שיבת ציון, שהוא אבן יסוד באידאולוגיה הציונית התחיל לקרום עור וגידים מן במאה השבע-עשרה על ידי יהודים וגויים כאחד. הרעיון מצא אוזן קשבת ועורר הכרה ביכולתם של היהודים לפעול למען פתרון בעייתם באמצע המאה התשע-עשרה.

בניימין תיאודור הרצל, חוזה המדינה, דגל ב"ציונות מדינית", שנתנה עדיפות לפעילות מדינית ודיפלומטית על מנת לקבל "זיכיון" על ארץ ישראל מן הסולטן הטורקי ולהעלות מיליוני יהודים לארץ שבה תוקם מדינת היהודים. זרם אחר בציונות נקרא "הציונות המעשית", ואנשיו דגלו בהתיישבות הלכה למעשה בארץ ישראל, כלומר: הקמת יישובים, מוסדות חינוך ותשתיות שייצרו "עובדות בשטח" אף אם לא הוכשרה הקרקע המדינית להקמת מדינה. כמה מנהיגים ציוניים ובראשם ד"ר חיים ויצמן דגלו במדיניות פשרה שנקרה "ציונות סינתטית". בפועל שילבה ציונות זו בין מספר מרכיבים, וכללה את עיקרי הפעולה של ה"ציונות המדינית" ושל ה"ציונות המעשית".

"הציונות הרוחנית" חרטה על דגלה את חשיבות תחום הרוח והמחשבה, וגרסה כי על התנועה הציונית לשאוף להקמת "מרכז רוחני" בארץ ישראל שיהיה מוקד להתחדשות רוחו של עם ישראל. לדעתם לא היה סיכוי שיהודי התפוצות יתאספו בארץ ישראל, ולכן תוכל הארץ לשמש כמורה דרך רוחני ליהודי הפזורה ולעזור בחינוך יהודי-לאומי.

זרם נוסף בציונות היה "הציונות הדתית". רבנים נודעים ביקשו להבטיח את קיום הדת והמסורת ביישוב המתחדש. היו גם חוגים חרדים ששללו את הציונות הדתית אולם, רוב הדתיים הצטרפו לתנועה הציונית משום שראו בה ובמעשיה את תחילת הגאולה.

"הציונות הסוציאליסטית" ביקשה לשלב את הציונות עם הסוציאליזם ולהקים בארץ חברה יהודית-לאומית מבוססת על עקרונות של צדק ושל שיויון חברתי.

"הציונות הרוויזיוניסטית" התנגדה לדרכי הפעולה והאידאולוגיה של ההסתדרות הציונית העולמית, ודרשה מדיניות תקיפה נגד השלטון הבריטי ואי-ויתור על עבר הירדן המזרחי.

האידאולוגיה הציונית הייתה הבסיס להקמת הבית הלאומי ליהודי התפוצות. אמנם היו בה זרמים רבים אך הם התווכחו ביניהם על הדרך להשגת המטרה הציונית המשותפת לכולם.

מקורות
אביב אנציקלופדיה כללית לצעירים, (1978), כרך 14, "ציונות", עמ' 3150-3143.
יבנה האנציקלופדיה לנוער, (1993), כרך 12, "ציונות", עמ' 214-209.

כתבה: מירי כתבן
תוספות גולשים
דף בית | פעילות מקוונת | יוצרים רב-תחומיים | ציר זמן | מאגר תמונות
על האתר | תוכנית הלימוד | צור קשר | פורום