הקדמה
מבוא
תפריט קישורים
כיתה י'
האדם כמכלול
קרדיולוגיה
אנטומיה
פיזיולוגיה
קליניקה
 טרשת עורקים
 תעוקת לב
 אוטם שריר לב
 אי ספיקת לב
 אירוע מוחי
רפואה מונעת
המטולוגיה ומערכת הלימפה
פולמונולוגיה
מאמרים
מילות מפתח
סיכום
כיתה יא'
נפרולוגיה
נוירולוגיה
אנדוקרינולוגיה
מאמרים
מילות מפתח
סיכום
כיתה יב'
גניקולוגיה
גסטרואנטרולוגיה
אורטופדיה
מאמרים
מילות מפתח
סיכום


מערכות בריאות לימודי בריאות ורפואה בחינוך העל - יסודי
דף הבית  | על האתר  | צור קשר
חפש

 

                              אירוע מוחי      
              C.V.A-rebro Vascular Accident


סיפור מקרה
מבוא
אפידמיולוגיה
פתופיזיולוגיה
סימנים וסימפטומים
אבחון
טיפול
סיבוכים
מניעה

 

 

סיפור מקרה
בן הביא את אביו לחדר מיון לאחר שנפל בביתו. הבן תאר כי באופן פתאומי חל שינוי בהבעת פניו של אביו, זווית הפה נראתה צנוחה והוא איבד את שיווי המשקל ונפל. לאחר הנפילה התלונן האב על כך שאינו יכול להזיז את ידו. בבדיקה מצא הרופא כי אכן קיימת חולשת-שרירים ניכרת ביד ואסימטריה בפנים. הוא נשלח לביצוע בדיקת טומוגרפיה-ממוחשבת (CT), ובה נמצא אזור איסכמי (ללא אספקת חמצן) ברקמת המוח. מאחר שהאבחון היה מהיר, הטיפול שהוצע היה מתן תרופה ממיסת קריש.

                         

מבוא
הגדרה: אירוע מוחי היא הפרעה בזרימת הדם למוח, בשל חסימת כלי דם או בשל דימום תוך מוחי. אירוע מוחי יכול להביא לנזק רב ואף למוות של תאי המוח.

הרס תאי המוח, בעיקר תאי העצב (נוירונים), גורם לבעיות נוירולוגיות המתבטאות בחסר תפקודי של איברי הגוף השונים. הפגיעה באספקת הדם יכולה להיות קצרת טווח, ללא מוות של תאי המוח, ואז נקראת התקף איסכמי חולף
(
Transient Ischemic Attack-TIA), או ארוכת טווח, עם מוות של תאי מוח, ואז נקראת שבץ מוחי (Cerebrovascular accident-CVA). שבץ מוחי נחלק לשני סוגים, לפי הגורמים לו:

1. שבץ איסכמי הנובע מחסימת כלי דם וחוסר אספקת דם לרקמת המוח.

 2. שבץ דימומי הנובע מקרע כלי דם מוחי.

אפידמיולוגיה
שבץ מוחי הוא גורם המוות השלישי בעולם המערבי אחרי התקפי לב וסרטן,
אצל אנשים מעל גיל 45, וגורם הנכות השכיח ביותר.
הנתונים במדינות המפותחות של העולם המערבי מצביעים על כך שרבע מכלל הגברים וכחמישית מבין הנשים לוקים בשבץ מוחי אם הם מגיעים לגיל 85 שנה. בישראל נרשמים מדי שנה כ-15 אלף מקרי אשפוז של נפגעי שבץ מוחי. כ-5,000 מהחולים נפטרים, ושליש נוסף סובל מנכות קשה.

גורם הסיכון העיקרי לשבץ מוחי איסכמי הוא טרשת עורקים, ולכן כל גורמי הסיכון למחלה זו מעלים את הסיכון ללקות בשבץ מוחי איסכמי. בנוסף, הפרעה בפעילות הלב הגורמת להיווצרות קרישי דם ונדידתם למוח (פרפור עליות) מעלה סיכון למחלה זו.

גורמי הסיכון העיקריים לשבץ דימומי הם יתר לחץ דם לא מאוזן, וקיום מפרצת בדופן כלי הדם (הרחבה של כלי הדם). 

פתופיזיולוגיה 
שבץ מוחי מתרחש בשני מנגנונים עיקריים:

1. שבץ איסכמי: חסימה של כלי דם המוביל דם למוח על ידי טרשת עורקים
    (ראה  מאמר)  או על ידי תסחיף - קריש דם שמשתחרר ממקום היווצרותו ונודד
     אל כלי דם קטנים במוח.

2. שבץ דימומי: מתרחש כאשר כלי דם מוחי מתרחב ונחלש ולבסוף מתפקע ודם
    דולף לתוך אזור המוח והורס אותו.

 80% ממקרי השבץ המוחי נגרמים על ידי שבץ איסכמי.

טרשת עורקים מתרחשת בכל עורקי הגוף וביניהם  בעורקי המוח. כמו במחלות לב איסכמיות (ראה מאמר תעוקת חזה ואוטם לבבי), גם באירוע מוחי כאשר נוצרת חסימה מלאה של כלי הדם המוחי מתחיל תהליך של מוות תאי. בשבץ מוחי התאים הנפגעים הם תאי העצב, הרגישים מאוד להיעדר אספקת חמצן. בתוך 6 דקות מחסימת כלי הדם תאי המוח מתחילים למות.

מאורע איסכמי חולף (TIA) מתרחש עקב שחרור חלקיקים מהפלאק הטרשתי או שחרור חלקיקים קטנים של קרישי דם ונדידתם, עד חסימת כלי דם קטנים במוח. בשל גודלם הקטן חסימות אלה מפונות ועל כן חולפים הסימפטומים.

סימנים וסימפטומים

                                        

  

תסמיני השבץ מתחילים לפתע, מתפתחים במהירות ובדרך כלל אינם חולפים מעצמם. התסמינים משתנים לפי האזור במוח שלא מקבל אספקת דם וחמצן, ובדרך כלל יתרחשו בצד הנגדי לצד המוח שנפגע.

סימפטומים עיקריים לפי אזור החסימה: פגיעה באזורים האחראיים על תנועה או תחושה בגפיים  תגרום לחולשת שרירים עד חוסר יכולת מוחלט להזיז את הגפה, לירידה בתחושה או לתחושות לא נורמליות כמו נימול, צריבה וכדומה.  פגיעה באזורים שאחראים על שרירי הפנים  תגרום לשיתוק או חולשה של שרירי הפנים עם צניחת של זווית הפה, חוסר יכולת להרים את הגבה או לסגור את העין, קשיים בדיבור או בבליעה. סימפטומים נוספים שייתכנו הם עיוורון במחצית משדה הראייה, הפרעות ביציבה ורעד, שינויים במצב רוח או בהתנהגות, ואם השבץ נרחב ייתכנו אף תרדמת ומוות.

הסימפטומים של TIA דומים לאלו של שבץ אך חולפים, לרוב, לאחר 30-2 דקות. לאחר סיום המאורע לא נשארים חסרים נוירולוגיים, אך מאורע זה עלול לחזור על עצמו. התרחשות TIA מעידה על סיכון מוגבר ללקות בשבץ איסכמי. שליש מהלוקים  ב TIA יפתחו שבץ בתוך חמש שנים.

אבחון
עיקר האבחנה מתבצע על פי תלונות החולה או תיאור האירוע מפי אנשים שנכחו בסביבת החולה (הופעה פתאומית של הסימפטומים המתוארים לעיל), ועל ידי ממצאים בבדיקה הפיזיקלית ( חולשת שרירים, שיתוק שרירים, ירידה בתחושה, ירידה ברפלקסים, וכדומה).

לפי ממצאי האנמנזה והבדיקה ניתן לשער באיזה אזור במוח התרחשה הפגיעה. מקובל לבצע בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT) או הדמיית תהודה מגנטית (MRI) כדי לאשר את האבחנה. בבדיקות אלה ניתן לראות מהו הגורם לשבץ (איסכמיה או דמם מוחי) ומהו מיקום הפגיעה. חשוב לזכור שבדיקת CT שלילית אינה שוללת לחלוטין קיום של ממצא איסכמי, ויש להתייחס למכלול הממצאים הקליניים.

כדי למצוא את גורם השבץ יבוצעו מספר בדיקות:  בדיקת Ultra Saund של עורקי הצוואר כדי לחפש פלאק טרשתי שיהווה מקור לחלקיקי הפלאק היוצרים את החסימות, אק"ג כדי לשלול הפרעות קצב לב העלולות להוות גורם סיכון, ובדיקות דם למציאת הפרעות בקרישת הדם.

                                      

 טיפול
אם אובחן שבץ איסכמי, ניתן לתת טיפול  ממיס קרישים. התרופה הנקראת TPA ממיסה את קריש הדם שחסם את העורק, ואספקת הדם למוח מתחדשת. כדי להשיג יעילות מרבית הטיפול חייב להינתן בתוך שלוש שעות מהופעת תסמיני השבץ. טיפול תרופתי זה אינו מתאים לשבץ דימומי, ויש לשלול אותו לפני תחילת טיפול.

אפשרות אחרת היא שימוש בקטטרים מיוחדים, המאפשרים הוצאה מכנית של הקריש מכלי הדם החסום.

לאחר מאורע מוחי איסכמי החולים מופנים לשיקום כדי לנסות ולהחזיר את מרב הפונקציות שאבדו בזמן השבץ. לעתים אזורים שלא נפגעו יכולים לקחת על עצמם פונקציות של אזורים שנפגעו. השיקום יכלול פיזיותרפיה, טיפול  בדיבור ושפה, פסיכולוג וכן טיפול תרופתי.

כטיפול למניעת שבץ נוסף יינתנו תרופות מדללות דם, ותרופות המורידות את קרישת הדם כמו אספירין או קומדין.

אם נמצא פלאק גדול בעורקי הצוואר ניתן להסירו בניתוח כדי להוריד סיכון לאירועים חוזרים. בנוסף, אם גורמי הסיכון לשבץ מוחי לא טופלו עד כה, גם להם יינתן טיפול אגרסיבי.

הטיפול בשבץ דימומי הוא בדרך כלל ניתוחי, לפינוי הדם והורדת הלחץ מרקמת המוח. לאחר מכן גם חולים אלה יעברו שיקום ויקבלו טיפול מניעתי, בעיקר להורדת לחץ דם.

             

סיבוכים
70% מחולי השבץ האיסכמי יתפקדו באופן עצמאי לאחר השיקום, 10% מחלימים באופן כמעט מלא.
שיעור התמותה משבץ איסכמי הוא 25%, ואילו משבץ דימומי 75%.

סיבוכים שכיחים לאחר שבץ הם דיכאון, פגיעה בזיכרון ושינויים התנהגותיים, אין אונות, קשיון שרירים וכאבים, אי שליטה במתן שתן, בעיות ראייה, בעיות דיבור ובעיות בליעה שיכולות להוביל לדלקות ריאה חוזרות. ל-50% מהחולים תהיה הגבלה בהליכה, ל-65% בקריאה ול-90% תהיה הפרעה בעבודות הבית. 10% יפתחו פרכוסים בעקבות השבץ.

מניעה
מניעה ראשונית היא המפתח להורדת שכיחות האירועים של אירוע מוחי. המניעה הראשונית כוללת הגברת המודעות, טיפול מתאים ואיזון גורמי הסיכון לטרשת עורקים כמו יתר לחץ דם, סוכרת, יתר שומנים בדם, עישון, השמנת יתר, פעילות גופנית, ומניעת גורמי סיכון ספציפיים לשבץ כגון מחלת לב (בעיקר פרפור פרוזדורים), והסרת פלאק טרשתי גדול מעורקי  הצוואר.

יש הממליצים על נטילה יומית של אספירין להורדת קרישיות הדם והסיכון לשבץ איסכמי. יש לשקול טיפול זה אל מול הסיכון לדימומים שהוא מציב.

מספר מחקרים מצאו כי ייתכן שוויטמין E ושמנים מסוג אומגה 3 מורידים את הסיכון לשבץ איסכמי.

                                                                                                                    

מקורות:

1. יסודות ברפואה וגוף האדם  - ספר ההכנה לבחינות הבגרות במגמת מדעי הבריאות- עופר זקס (2008).

.2 מרק - המדריך הרפואי השלם לבית ולמשפחה, ,הוצאת כנרת .

3.  Harrison’s principles of internal medicine, 17th ed.

 

 

 

 

 

גרסה להדפסה גרסה להדפסה                                                          

כל הזכויות שמורות במשרד החינוך למינהל למדע ולטכנולוגיה בשיתוף מרכז פדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר תוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש