הקדמה
מבוא
תפריט קישורים
כיתה י'
האדם כמכלול
קרדיולוגיה
אנטומיה
פיזיולוגיה
קליניקה
 טרשת עורקים
 תעוקת לב
 אוטם שריר לב
 אי ספיקת לב
 אירוע מוחי
רפואה מונעת
המטולוגיה ומערכת הלימפה
פולמונולוגיה
מאמרים
מילות מפתח
סיכום
כיתה יא'
נפרולוגיה
נוירולוגיה
אנדוקרינולוגיה
מאמרים
מילות מפתח
סיכום
כיתה יב'
גניקולוגיה
גסטרואנטרולוגיה
אורטופדיה
מאמרים
מילות מפתח
סיכום


מערכות בריאות לימודי בריאות ורפואה בחינוך העל - יסודי
דף הבית  | על האתר  | צור קשר
חפש

           


                                    אי ספיקת לב Heart Failure    



סיפור מקרה 
מבוא
אפידמיולוגיה
פתופיזיולוגיה
סימנים וסימפטומים
אבחנה
טיפול
סיבוכים
מניעה

סיפור מקרה
אדם בן 62 פנה לחדר מיון בשל תחושת קוצר נשימה במאמץ שהחל לחוש לפני מספר חודשים והוחמרה לאחרונה.

לפני חמש שנים הוא עבר התקף לב (אוטם בשריר הלב).
בעקבותיו הוכנס סטנט (ראה מושג) לאחד העורקים והוא טופל בתרופות שונות.
מאז ועד עכשיו הוא חש בטוב. הוא תיאר קוצר נשימה בזמן מאמץ, המחייב אותו להפסיק את פעילותו. לאחרונה הוא גם התלונן על עלייה במשקל ועל בצקות ברגליים. בבדיקה פיזיקלית נמצאו ל"ד 160/90, קולות לב תקינים, חרחורים בריאות ובצקת סביב הקרסול בשתי הרגליים.

באק"ג  נראו סימנים אופייניים להגדלת חדר שמאל, ובאקו-קרדיוגרפיה נמצאה ירידה בתפקוד הסיסטולי של הלב.  הוא אובחן כסובל מאי ספיקת לב, והומלץ לו על טיפול תרופתי והשתתפות בתכנית שיקום לב.

מבוא
הגדרה: אי ספיקת לב הוא כישלון של הלב להוביל דם מחומצן לכל חלקי הגוף. תסמונת אי ספיקת לב (אס"ל) מאופיינת בתפקוד לקוי של שריר הלב וחוסר יכולתו להוביל מספיק דם מחומצן כדי לעמוד בדרישות הרקמות במאמץ או במנוחה.  התסמונת מלווה באי סבילות למאמץ, צבירת נוזלים, איכות חיים ירודה וקיצור תוחלת החיים. תסמונת זו היא לרוב השלב האחרון של מחלה לבבית, לאחר שכל יכולות הפיצוי של שריר הלב אזלו. 

אפידמיולוגיה
יותר מ- 20 מיליון איש בכל רחבי העולם סובלים מאי ספיקת לב. שכיחות המחלה במדינות מערביות היא כ-2%, והיא ממשיכה לעלות. התסמונת שכיחה יותר אצל גברים, אבל בשל תוחלת החיים הארוכה יותר של נשים הן מהוות מחצית מהחולים. אי ספיקת לב  היא הסיבה השכיחה ביותר לאשפוזים של חולים מעל גיל 65.

גורמי הסיכון לפתח אי ספיקת לב  הם מחלת לב איסכמית ובעיקר אוטם שריר הלב, יתר לחץ דם לא מאוזן וממושך (ראה מושגים), מחלות במסתמי הלב, שתיית אלכוהול מוגזמת, שימוש בסמים, נטילת תרופות הפוגעות בשריר הלב, ומחלות מולדות בשריר הלב.

פתופיזיולוגיה
מצבים המובילים לשינוי במבנה או בתפקוד חדר שמאל מובילים  לסיכון לפתח אי ספיקת לב. הגורמים השכיחים ביותר להתפתחות הפגיעה בתפקוד הלב הם מחלת לב כלילית (אנגינה פקטוריס) ועומס ממושך על הלב עקב יתר לחץ דם לא מאוזן.

איסכמיה לבבית הנובעת מטרשת עורקים ממושכת (ראה מאמר) פוגעת בשריר הלב וגורמת לו לאבד מיכולתו להתכווץ. בנוסף, לאחר אוטם לבבי (ראה מאמר) מתרחש תהליך ריפוי בשריר הלב, שבו מוחלפת רקמת השריר ברקמת חיבור חסרת יכולת התכווצות, ומתרחשת ירידה בתפקוד שריר הלב. הפגיעה יכולה להופיע  שנים רבות לאחר התקף לב.  אי ספיקת לב  זו נקראת אי ספיקת לב  סיסטולית, כיוון שהפגיעה העיקרית היא בשלב הסיסטולה (ראה מושג) של מחזור הלב.

יתר לחץ דם (ראה רפואה מונעת) ממושך ולא מאוזן מטיל עומס רב על שריר הלב, והוא מתעבה כדי לעמוד בעומס. עיבוי דופנות שריר הלב, בעיקר בחדרי הלב, מונעת מהם להתרחב דיים כדי לקלוט את כל כמות הדם המגיעה אליהם במחזור לבבי אחד. אי ספיקת לב זו נקראת אי ספיקה דיאסטולית, כיוון שהפגיעה העיקרית היא בשלב הדיאסטולה (ראה מושג) של מחזור הלב.

מחלות נוספות אך שכיחות פחות שלהן חשיבות בהתפתחות אי ספיקת לב הן מחלות מסתמים, מומי לב מולדים, זיהומים ויראליים של הלב, שתיית אלכוהול מוגזמת, פגיעה של תרופות מסוימות ופגיעה מגורם לא ידוע (סיבה אדיופתית) בשריר הלב.

סימנים וסימפטומים

    

 הסימפטומים נובעים מתת-תפקוד של חדר שמאל או חדר ימין או משילוב של כישלון בתפקוד של שני החדרים. תפקידו של חדר שמאל הוא להזרים דם שמגיע מהריאות אל  איברי הגוף. תת-תפקוד שלו גורם להצטברות דם בכלי הדם בריאות, ולכן קוצר נשימה, קושי בנשימה בשכיבה, שיעול עם כיח רב, ירידה בסיבולת למאמץ וסימפטומים של מחסור בדם בגוף כמו חולשה ובלבול. תפקידו של חדר ימין הוא להזרים דם שמגיע מהגוף אל הריאות. תת-תפקוד שלו גורם להצטברות דם בוורידי הגוף ולהיווצרות בצקת ברגליים, נפיחות בטנית ועלייה במתן שתן בלילות.

בדרך כלל הפגיעה היא פגיעה משולבת בצד השמאלי ובצד הימני של הלב.

חומרת התסמונת הקלינית של אי ספיקת הלב מוגדרת על פי ההפרעה ביכולת התפקודית, החל מהיעדר מגבלה תפקודית או סימפטומים המופיעים רק במאמץ, ועד תסמינים הקיימים גם במנוחה.

אבחנה
אבחון של אי ספיקת לב  מתבסס בעיקר על הקליניקה, כלומר על תלונות של החולה (קוצר נשימה, קושי במאמץ וכו'), הרקע הרפואי שלו (מחלות ידועות כמו איסכמיה לבבית, יתר לחץ דם או בעיה מסתמית) וממצאים בבדיקה פיזיקלית (בצקת פריפרית בשל הצטברות נוזלים, חרחורים בהאזנה לריאות בשל בצקת ריאות, דופק מוחלש בגפיים או גפיים קרות בשל פגיעה בזרימת הדם לגוף, ועוד).

יש בדיקות עזר המשמשות לאבחון, למשל  אקו-קרדיוגרפיה (אקו לב - ראה מושג), בדיקה המשתמשת בגלי קול כדי ליצור תמונה של הלב, ובה בודקים את איכות ההתכווצות של הלב ומעריכים את תפקודו.

בדיקות נוספות: בדיקת לב-ריאה במאמץ (מבחן מאמץ - ראה מושג), המאפשרת לבדוק את דרגת המאמץ המקסימלית של הלב, אלקטרוקרדיוגרפיה (אק"ג - ראה מושג), הבודקת את הפעילות החשמלית של הלב, וצילום חזה, שבו לעתים ניתן לראות הגדלה של הלב.

טיפול
הטיפול באי ספיקת לב מתחלק למספר רמות: ראשית יש לסלק את כל הגורמים התורמים לכישלון הלב או מחמירים אותו, כלומר טיפול ביתר לחץ דם, עודף משקל וטרשת העורקים, הורדת כמות המלח בתזונה (כמות גבוהה גורמת לאגירת נוזלים) והימנעות משימוש באלכוהול, עישון ותרופות הפוגעות בלב.

                

שנית, הטיפול מתמקד בשיפור התסמינים של אי הספיקה. יש מספר תרופות שהוכחו כיעילות בהורדת אשפוזים ותמותה בקרב חולים אלו: תרופות שמטרתן להוריד את עודף הנוזלים בגוף החולה (תרופות מְשַתְנוֹת) + תרופות שמטרתן להאט את קצב הלב ולהאריך את הדיאסטולה (חוסמי רצפטורים בטא אדרנרגיים) + תרופות המרחיבות ורידים ועורקים ומורידות את העומס מהלב (חוסמי האנזים המהפך לאנגיוטנסין) ותרופות נוספות כמו נוגדי קרישה, תרופות למניעת הפרעות קצב לב ותרופות שמטרתן לחזק את פעילות הלב.
בנוסף יש טיפולים שאינם תרופתיים, כגון השתלת קוצב לב במקרה של הפרעה בפעילות החשמלית, ניתוחים לתיקון הפרעות במסתמים אם יש, ותכניות שיקום המלמדות דרכים לשיפור איכות החיים של חולי אי ספיקת לב.  כאשר כל המאמצים כשלו ניתן לשקול השתלת לב, אבל אפשרות זו כמעט לא מעשית, בגלל חוסר קריטי בתורמים לעומת הכמות העצומה של החולים.

סיבוכים
תסמונת אי ספיקת לב  מורידה את איכות החיים של החולים בה, והם מאושפזים בתדירות גבוהה בשל החמרות במצבם. כמו כן, לחולי אי ספיקת הלב יש תוחלת חיים ירודה לעומת בני גילם ללא אי ספיקת לב, שכן ככל שהרמה התפקודית נמוכה יותר תוחלת החיים קצרה יותר.

בצקת ריאות, המהווה חלק מהתסמינים של  אי ספיקת לב, יכולה לגרום לאי ספיקה נשימתית, צורך בהנשמה מלאכותית ואפילו מוות. הפרעות קצב שכיחות מאוד אצל חולים אלו, ומחצית מהם ימותו מהפרעת קצב פתאומית.

מניעה
מניעה ראשונית של אי ספיקת לב, כלומר מניעת התרחשות המחלה, מושגת באמצעות טיפול בגורמי הסיכון כמו לחץ דם, השמנת יתר, טרשת עורקים ומחלות איסכמיות של הלב. איזון טוב של לחץ הדם יכול  לגרום להפחתה בעובי שריר הלב וממש להחזיר לו את גמישותו. אם יש סוכרת יש לאזן אותה, ירידה במשקל ופעילות גופנית יכולים להאט התפתחות של טרשת עורקים, המסכנת את האדם במחלת לב איסכמית ובשל כך אי ספיקה. טיפול מוקדם בהפרעות לבביות כמו התקף לב או בעיה מסתמית יכולים לצמצם את הנזק לשריר הלב ולהוריד את הסיכון לפתח אי ספיקה.

מניעה שניונית או האטת ההחמרה באי ספיקת לב מושגת באמצעות נטרול של גורמי הסיכון למחלה וטיפול תרופתי מוקדם. טיפול בתרופות מסוימות (חסמי בטא אדרנרגיים וחסמי אנזים מהפך אנגיוטנסין) הוכח כמאט את התקדמות אי ספיקת הלב  וכמאריך את חיי החולים.

                                                                                                                  

מקורות:

1. "יסודות ברפואה וגוף האדם", ספר ההכנה לבחינת הבגרות במגמת מדעי הבריאות, עופר זקס.

2. מרק - המדריך הרפואי השלם לבית ולמשפחה, הוצאת כנרת .

3.  Harrison’s principles of internal medicine, 17th ed.

 

 

 



גרסה להדפסה גרסה להדפסה                                                          

כל הזכויות שמורות במשרד החינוך למינהל למדע ולטכנולוגיה בשיתוף מרכז פדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר תוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש