הקדמה
מבוא
תפריט קישורים
כיתה י'
האדם כמכלול
קרדיולוגיה
אנטומיה
פיזיולוגיה
קליניקה
רפואה מונעת
המטולוגיה ומערכת הלימפה
פולמונולוגיה
מאמרים
מילות מפתח
סיכום
כיתה יא'
נפרולוגיה
נוירולוגיה
אנדוקרינולוגיה
מאמרים
מילות מפתח
סיכום
כיתה יב'
גניקולוגיה
גסטרואנטרולוגיה
אורטופדיה
מאמרים
מילות מפתח
סיכום


מערכות בריאות לימודי בריאות ורפואה בחינוך העל - יסודי
דף הבית  | על האתר  | צור קשר
חפש

                         


     
                                                      הפיזיולוגיה של הלב     

   

הקדמה 
מחזורי לב
הפעילות החשמלית והמכנית של הלב
זרימת הדם אל הלב
תפוקת הלב
קולות הלב
דופק ולחץ דם


הקדמה
הלב הוא חלק ממערכת ההובלה שבגופנו, אליה שייכים גם כלי הדם והדם. מערכת ההובלה מובילה חמצן וחומרים חיוניים אחרים אל תאי גופנו ומפנה מהם פחמן דו-חמצני וחומרי פסולת.
תפקיד הלב במערכת ההובלה הוא לספק את הכוח המניע לזרימת הדם בכלי הדם ופעולתו דומה לפעולה של משאבת מים הדוחפת את המים בצינורות.

משאבת הלב פועלת החל מהשבוע החמישי לחיי העובר ועד מותו של האדם.
משקל הלב כ - 300 גרם, וגודלו במבוגר כגודל אגרוף אחד.


שריר הלב מתכווץ בדרך כלל כ- 60 פעימות בדקה, ובכל פעימה מזרים דם שממלא את חלליו בדרך אל יעדם. מדי יום משאבת הלב מעבירה דרכה בין 7,000
 -9,000 ליטרים של דם - דם עשיר בחמצן מהלב אל הרקמות הפריפריות, דם עני בחמצן מהפריפריה אל הלב ומן הלב הוא חוזר לרענון ולהתחדשות בריאות, ובחזרה אל הגוף. במשך החיים עוברים כך כ-300 מיליון ליטרים דם בגוף.

                                  

מחזורי הלב
הלב מורכב משתי משאבות צמודות, האחת בחלקו הימני והאחרת בחלקו השמאלי. זרימת הדם מתבצעת בשני מסלולים שונים, שהם שני מחזורים, המחזור הקטן והמחזור הגדול.

                               

בצדו הימני של הלב זורם דם עני בחמצן, שהגיע מרקמות פריפריות. הדם מגיע לעלייה הימנית דרך הוורידים הנבובים, נכנס לעלייה הימנית, ממנה עובר דרך המסתם הטריקוספידאלי את החדר הימני וממנו מוזרם, דרך המסתם הפולמונרי, אל העורק הריאתי ודרכו אל הריאות. בריאות מתבצע חילוף הגזים, כאשר חמצן נקלט בכדוריות הדם ופחמן דו חמצני משתחרר מהן. לאחר תהליך זה חוזר הדם כדם עשיר בחמצן, דרך ארבעה ורידי הריאה, אל צידו השמאלי של הלב.
מחזור זה נקרא
המחזור הקטן.

הדם העשיר בחמצן, שהגיע לעלייה השמאלית, עובר אל החדר השמאלי דרך המסתם המיטרלי. מחדר שמאל מוזרם הדם, דרך המסתם האאורטלי, אל אבי העורקים, ודרכו אל הרקמות הפריפריות שבהן עובר החמצן אל הרקמות ונאסף מהן פחמן דו-חמצני. דם זה, העני בחמצן, מוזרם חזרה אל צדו הימני של הלב.
מחזור זה נקרא
המחזור הגדול
.


הפעילות החשמלית והמכנית של הלב

הלב מורכב בעיקר מרקמת שריר. רשת של סיבי עצב מתאמת את ההתכווצות וההרפיה של רקמת שריר הלב, כדי להשיג פעילות שאיבה יעילה של הלב.

ה- SA node הנמצאת באזור העליון של העלייה הימנית מהווה את הקוצב הטבעי של הלב. מקוצב זה יוצאים אותות חשמליים שיוצרים את פעימת הלב. האותות מתפשטים דרך העליות ומגיעים לנקודת הקוצב המשני של הלב - AV node, הממוקמת בחלק התחתון של העלייה הימנית. מהקוצב המשני עובר אות חשמלי לרשת העצבית של החדרים, המורכבת מסיבי עצב בשם סיבי פורקיניה. האות החשמלי מתחיל  את התכווצות השריר שבדופן החדרים, מחלקו התחתון לכיוון חלקו העליון, ליצירת תנועת "סחיטה" של חדרי הלב.

קצב הלב נקבע על ידי הקוצב עצמו באופן עצמאי, והוא מספק אותות חשמליים קצובים גם בהיעדר גירוי חיצוני.  קיימת השפעה חיצונית על קצב הלב, בעיקר של מערכת העצבים המרכזית, המווסתת את קצב הלב לפי הפעילות המבוצעת  לדוגמה מאמץ גופני.

 צפו בפעילות החשמלית של הלב

כל פעימת לב נקראת "מחזור לבבי" בכל מחזור שתי העליות מתכווצות, ואחריהן שני החדרים. לאחר מכן הלב עובר הרפיה. התכווצות החדרים נקראת סיסטולהSystol, והיא גורמת לדחיסת הדם החוצה, מחדרי הלב.

הרפייתם של החדרים, הנקראת דיאסטולה Diastole, מאפשרת להם להתמלא בדם שמגיע מהעלייה.

בתחילת הסיסטולה שריר הלב מתכווץ והלחץ בחדרים עולה. ברמת לחץ קריטית נפתחים המסתמים הנמצאים בין החדרים ובין העורקים הגדולים היוצאים מהם, והדם מוזרק מהחדר אל העורק המתאים. לאחר שרוב הדם יצא מהחדר הלחץ בו מתחיל לרדת והמסתמים נסגרים. זהו סוף שלב הסיסטולה. לאחר ירידת לחץ נוספת נפתחים המסתמים המפרידים בין העליות ובין החדרים, ומאפשרים זרימת דם מהעליות לחדרים. כאן מתחיל שלב הדיאסטולה. כשלחץ קריטי נבנה בחדר נסגרים המסתמים האטריוונטריקולרים, והסיסטולה מתחילה.

  צפו בפעילות המכאנית של הלב 

זרימת הדם אל הלב
לשריר לב  אין מנוחה. הוא פועם ועובד וצורך חמצן גם בזמן מנוחה ושינה. הוא זקוק לחמצן כל הזמן. העורקים הקורונריים יוצרים רשת של כלי דם שנושאים דם מחומצן ועשיר בנוטריאנטים אל רקמת שריר הלב.

מוצא העורקים הקורונריים נמצא ביציאת אבי העורקים מחדר שמאל. משם מסתעפים העורקים הראשיים, הימני והשמאלי, לעורקים מעט קטנים יותר המתפזרים על גבי השכבה החיצונית של הלב ויוצרים רשת המכסה את כל שטח שריר הלב. הסעיפים הקטנים ביותר של העורקים חודרים אל עומק השריר כדי לספק דם לכל עוביו.

זרימת הדם בעורקים הקורונריים מתרחשת בעיקר בזמן הדיאסטולה, כאשר השריר רפוי ולא לוחץ על דופנות העורקים. הכוח המניע של זרימת הדם במערכת הכלילית הוא הלחץ השורר באאורטה לאחר סגירת המסתם האאורטלי בסוף הסיסטולה.

בעת פעילות גופנית יש צורך באספקת דם גבוהה יותר לשרירי הגוף, ולכן יש צורך להעלות את קצב הלב. ככל שקצב פעילות הלב עולה צריכת החמצן על ידי הלב עולה, ולכן גם הדרישה לאספקת דם על ידי העורקים. כדי לספק מספיק דם לשריר הלב מערכת העצבים המרכזית משחררת חומרים הגורמים להרחבתם של העורקים הקורונרים, כך שזרימת הדם בהם עולה.


תפוקת הלב
נפח הדם שמזרים הלב בכל דקה. תפוקת הלב היא מכפלה של נפח הפעימה (כמות הדם שהלב שולח אל הגוף בכל פעימה) בקצב הלב (מספר פעימות בדקה). בזמן מנוחה תפוקת הלב היא כ-5 ליטרים בדקה. במאמץ, תפוקת הלב עולה בהתאם לדרגת המאמץ, ויכולה להגיע גם עד 35 ליטרים בדקה.
ערך זה משמש מדד ליעילות הלב
.

 

קולות הלב
ללב שני קולות תקינים הנשמעים בכל פעימה שלו. הקולות נוצרים בעת סגירת המסתמים ופגיעת זרימת הדם הנחסמת בעלי המסתם. בסיום הדיאסטולה ותחילת הסיסטולה נסגרים המסתמים בין העליות ובין החדרים ויוצרים את קול הלב הראשון. בסיום הסיסטולה נסגרים המסתמים בין החדרים ובין העורקים הגדולים היוצאים מהם, ויוצרים את קול הלב השני.

אוושה לבבית היא רעש הנוצר בשל זרימה מערבולתית ולא תקינה של הדם דרך "פגמים" בלב, לדוגמה חור במחיצה הבין-חדרית ייצור אוושה שתישמע בעיקר בזמן הסיסטולה, כאשר דם יעבור מחדר שמאל לחדר ימין. סגירה לא מלאה של המסתם האאורטלי בזמן הדיאסטולה תגרום לאוושה דיאסטולית, בשל חזרת דם דרך המסתם מהאאורטה לחדר שמאל.

      האזינו לקולות הלב


דופק ולחץ דם
הדופק נוצר בשל התכווצותו החזקה של חדר שמאל במהלך הסיסטולה, השולחת גל הדף בכלי הדם, המורגש עד כלי הדם הפריפריים. הדופק מאפשר את מדידת קצב פעימות הלב. בבדיקה שמים לב לקצב הפעימות, עוצמתן והתדירות שלהן. ניתן לבדוק את הדופק בכל עורק בגוף.

לחץ הדם הוא הלחץ של הדם המופעל על דופנות כלי הדם העורקים הראשיים. לחץ זה מתואר ביחידות של מילימטר כספית (ממ"כ), ומבוטא בשני ערכים: הערך הגבוה מכונה לחץ דם סיסטולי, ומבטא את הלחץ הגבוה המופעל על דופנות כלי הדם בזמן התכווצות שריר הלב ו"זריקת" הדם לתוך כלי הדם הגדולים. שלב זה בהתכווצות הלב מכונה סיסטולה, ומכאן כינויו של ערך זה. הערך הנמוך מכונה לחץ דם דיאסטולי, והוא מבטא את הלחץ הנמוך המופעל על דופנות כלי הדם בזמן הרפיית שריר הלב, שלב המכונה דיאסטולה. אצל מבוגר צעיר לחץ דם סיסטולי צריך להיות עד 120 מ"מ כספית, ולחץ דם דיאסטולי עד 80 מ"מ כספית.

יתר לחץ דם הוא מצב שבו לחץ הדם הסיסטולי גבוה מ-140 ממ"כ, או לחץ הדם הדיאסטולי גבוה מ-90 ממ"כ.

הגורמים המשפיעים על לחץ הדם הם: מאמץ גופני, התרגשות, פחד, עישון ומחלות שונות כמו מחלות כליה, מחלות אנדוקרניות ותרופות מסוימות.

לחץ דם נמוך הוא מצב שבו לחץ הדם הסיסטולי הוא 90 ממ"כ, ולחץ הדם הדיאסטולי הוא 60 ממ"כ.

הגורמים המשפיעים על ירידה בלחץ הדם הם: אובדן דם או נוזלים, תת-פעילות של בלוטת התריס ועוד. בשינה לחץ הדם הוא הנמוך ביותר.

                           ____________________________                                                    

מקורות:

1. יסודות ברפואה וגוף האדם, עופר זקס, 2008.

2. Physiology of the Heart. Arnold M. Catz

3.  http://www.cardioconsult.com/Physiology

4. Harrison’s principles of internal medicine

 

 

 

 

 

גרסה להדפסה גרסה להדפסה                                                          

כל הזכויות שמורות במשרד החינוך למינהל למדע ולטכנולוגיה בשיתוף מרכז פדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר תוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש