הקדמה
מבוא
תפריט קישורים
כיתה י'
האדם כמכלול
קרדיולוגיה
המטולוגיה ומערכת הלימפה
פולמונולוגיה
מאמרים
מילות מפתח
סיכום
כיתה יא'
נפרולוגיה
נוירולוגיה
אנדוקרינולוגיה
מאמרים
מילות מפתח
סיכום
כיתה יב'
גניקולוגיה
אנטומיה
פיזיולוגיה
קליניקה
 הפרעות במחזור החודשי
 תסמונת טרום וסתית
 כאבי מחזור חודשי
 אַל-וסת
 מחלות במגע מיני
 סרטן צוואר הרחם
רפואה מונעת
גסטרואנטרולוגיה
אורטופדיה
מאמרים
מילות מפתח
סיכום


מערכות בריאות לימודי בריאות ורפואה בחינוך העל - יסודי
דף הבית  | על האתר  | צור קשר
חפש

  אל-וסת,  Amenorrhea


 

סיפור מקרה
י' ל', בת 20, עוסקת  בהתעמלות אמנותית מגיל שבע. לקראת תחרות בינלאומית חשובה,
הגבירה י' ל' את קצב אימוניה לשעות רבות בכל יום. זמן מה לאחר שהגבירה את קצב האימונים, פסק המחזור החודשי שלה. י' ל' המודאגת פנתה לגניקולוג.

תוך כדי קריאת סיפור המקרה, מומלץ לשים לב לפרטים שונים,  ולשאול שאלות, למשל:
1. האם פעילות גופנית מוגברת יכולה לגרום להפסקת המחזור החודשי? אם כן, כיצד?
2. האם לחץ נפשי יכול לגרום להפסקת המחזור החודשי? אם כן, כיצד?
3. לאילו בדיקות ישלח הגניקולוג את י' ל'?  מה תהיה המטרה של הבדיקות?
4. מהו הטיפול שהגניקולוג ימליץ לי' ל'?

מבוא
וסת היא הדימום המתרחש בעת המחזור החודשי בתקופת פוריותה של האישה, דימום שבמהלכו נושרת רירית הרחם ויוצאת דרך הנרתיק.
מחזור וסתי תקין מבוסס על מערכת היזון חוזר בין ההורמונים של ציר הורמוני המין: הורמוני ההיפותלמוס(GnRH Gonadotropin Releasing Hormone) , הורמוני ההיפופיזה )ההורמונים הגונדוטרופיניםFSH; LH  ), השחלות (המפרישות אסטרוגן ופרוגסטרון) והתגובתיות של רירית הרחם להורמונים האלה, שמתבטאת בנשירת רירית הרחם ויציאתה דרך הנרתיק.  
מחזור חודשי ממוצע נמשך  28 יום, והדימום נמשך בממוצע 3¬ –  5 ימים. אצל מרבית הנשים,  ההתפתחות הגופנית של גיל ההתבגרות מתחילה בגיל 9 – 10, שאז מתחילים להופיע סימני המין המשניים: צמיחת השדיים, הופעת שער בבית השחי ובערוות איבר המין ופיזור שומן בגוף. הווסת הראשונה מופיעה לרוב בגיל 11.5– 12.5.

אמנוריאה (אל-וסת) היא היעדר וסת. אמנוריאה  יכולה להיות ראשונית או משנית.

אמנוריאה ראשונית היא היעדר וסת עד גיל 13- 14, ללא הופעת סימני מין משניים, או היעדר וסת עד גיל 16, בנוכחות סימני מין משניים.

אמנוריאה משנית היא היעדר וסת במשך שישה חודשים רצופים או במשך שלושה מחזורים רצופים, אצל אישה שהמחזור החודשי שלה היה סדיר בעבר.

אמנוריאה נחשבת לתופעה נורמלית בזמנים מסוימים: לפני תחילת ההתבגרות המינית, במהלך היריון, בזמן הנקה ובגיל המעבר, ולאחר תום תקופת הפריון (מנופאוזה).

אפידמיולוגיה
השכיחות של אל-וסת ראשונית היא שלוש נערות מתוך 1000.
השכיחות של אל-וסת משנית היא כ- 3% מהנשים הפוריות.
כ- 50% מהרצות למרחקים ארוכים וכ- 44% מרקדניות הבלט המקצועיות לוקות באל-וסת משנית. אחוז הספורטאיות והרקדניות הסובלות מהפרעות בסדירות מחזור הווסת גבוה משמעותית מזה שבאוכלוסייה הכללית. השכיחות משתנה בהתאם לענף הספורט, והיא גבוהה במיוחד במקצועות שבהם נדרש מבנה גוף כחוש לצורך שיפור בהישגים או בהופעה, כגון: התעמלות, החלקה על הקרח, ריצה למרחקים ארוכים ובלט.

אטיולוגיה
הסיבות להיעדר וסת נובעות מאי-תקינות אנטומית או פיזיולוגית בהיפותלמוס (מוח הביניים), בהיפופיזה (בלוטת יותרת המוח), בשחלות או בכל אחד מאיברי המין, וכן ממצבים פיזיולוגיים תקינים מסוימים.

1. סיבות שנובעות מפגיעה בהיפותלמוס:
   א. מצבי לחץ נפשי  (אמנוריאה ראשונית או משנית)
   ב. פעילות גופנית רבה ומוגזמת (אמנוריאה ראשונית או משנית)
   ג. הפרעות אכילה כמו אנורקסיה נרבוזה, בולמיה ודיאטה קיצונית, או שינויים בתזונה
      (אמנוריאה משנית)
   ד. הפסקה בנטילת גלולות למניעת היריון, בעיקר בקרב נשים שסובלות מהפרעות
       הורמוניות (אמנוריאה משנית)
  ה. אי-תקינות אנטומית (אמנוריאה ראשונית), או חבלה בהיפותלמוס (אמנוריאה משנית)

2. סיבות שנובעות מפגיעה בבלוטת ההיפופיזה:
    א.  עודף ייצור של הורמון הפרולקטין (אמנוריאה משנית)
    ב. מצבי לחץ נפשי (אמנוריאה משנית)
    ג. גידולים בבלוטת ההיפופיזה (אמנוריאה ראשונית או משנית)
    ד.  חבלה בהיפופיזה (אמנוריאה ראשונית או משנית)
    ה.  זיהום בהיפופיזה (אמנוריאה ראשונית או משנית)

3. סיבות שנובעות מפגיעה בשחלות:
    א.  חוסר התפתחות השחלות מלידה, כמו למשל בתסמונת טרנר (אמנוריאה ראשונית)  
    ב.  הופעה מוקדמת של סימני גיל המעבר או אי ספיקה שחלתית מוקדמת (אמנוריאה
         משנית)
    ג.  שחלות פוליציסטיות, כלומר ריבוי ציסטות קטנות בהיקף השחלה (אמנוריאה ראשונית
        או משנית)

4. סיבות שנובעות מפגיעה ברחם ובתעלת הלידה:
    א. היעדר רחם, צוואר הרחם ורובו של הנרתיק מלידה, בעוד השחלות קיימות ומתפקדות
        (אמנוריאה ראשונית)
    ב.  הידבקויות בחלל הרחם, כמו בתסמונת אשרמן (אמנוריאה משנית)
    ג. חסימה של צוואר הרחם עקב זיהום או גידול, כריתת חלק מצוואר הרחם או כריתת
       הרחם (אמנוריאה משנית)
    ד. מחיצות רוחביות בנרתיק, מלידה (אמנוריאה ראשונית)
    ה. חסימה של קרום הבתולים, מלידה (אמנוריאה ראשונית)

5. סיבות שנובעות ממצבים פיזיולוגיים תקינים:
    א.טרום גיל ההתבגרות
    ב. היריון
    ג. הנקה
    ד. גיל המעבר, מנופאוזה

פתופיזיולוגיה
1. פגיעה בהיפותלמוס
אם הבעיה בהיפותלמוס מתחילה לפני גיל ההתבגרות, האל-וסת מסווגת כראשונית. אם היא מתחילה לאחר גיל ההתבגרות, היא מסווגת כמשנית. רוב ההפרעות נובעות מכישלון בציר מערכת ההיזון החוזר בין ההיפותלמוס להיפופיזה ולשחלות.
א.  מצבים כמו לחץ נפשי ודיכאון משבשים את פעילות  ההיפותלמוס. הם גורמים להפחתה  או להגברה של הפרשת  GnRH, ובעקבות זאת להפרעה בהפרשת FSH ו-LH מההיפופיזה.  הפרעה בהפרשת FSH ו-LH מההיפופיזה גורמת להפרעה בהתפתחות ביציות בשחלה ובהפרשת אסטרוגן. עקב כך נוצרת הפרעה בהתפתחות של רירית הרחם, ובעקבות זאת אל-וסת.
ב.  פעילות גופנית קיצונית וקבועה  או משטר אימונים קשה גורמים ללחץ נפשי ולירידה במשקל, ועלולים לפגוע בסדירות המחזור ובביוץ. 
ג.  תת-תזונה שנובעת מדיאטות קיצוניות או מאנורקסיה נרבוזה,  וכן תזונה לא מספקת המאפיינת אורח חיים של ספורטאיות –  גורמות לירידה במשקל ולירידה בכמות השומן בגוף עד מתחת ל-17 – 20 אחוזים ממשקל הגוף. הירידה במשקל נגרמת עקב מאזן אנרגיה שלילי: ההכנסה קלורית נמוכה מההוצאה הקלורית. מצוקה אנרגטית זו, הנקראת בפי ספורטאים אנורקסיה אתלטיקה, גורמת לאמנוריאה היפותלמית, בדומה למצב הקיים באנורקסיה נרבוזה.   הירידה החדה במשקל גורמת גם  למחסור בחומרי בנין זמינים, לרבות שומנים, הנחוצים ליצירת הורמוני המין.

ד. אל-וסת משנית יכולה להופיע לאחר הפסקת השימוש בגלולות למניעת היריון. השימוש בגלולות יכול לגרום לניוון זמני (אטרופיה) של רירית הרחם ולהיעלמות זמנית של הווסת לאחר הפסקת השימוש בגלולות. 
ה.   הפרעה אנטומית הממוקדת במוח הביניים מלידה גורמת לכך שמוח הביניים אינו יכול להפעיל את ההיפופיזה, השחלות אינן מתפקדות, ואין הופעה של סימני המין המשניים. בגלל אי התקינות האנטומית במוח נפגע תהליך ההפרשה של ההורמון המשחרר מההיפותלמוס גונדוטרופינים (GnRH), הציר ההורמונלי של היצירה והמשוב של הורמוני המין משתבש, ומשבש את תפקוד המערכת ההורמונלית באופן חלקי או מלא.
2. פגיעה בבלוטת ההיפופיזה הקדמית (האדנוהיפופיזה)
א. עודף ייצור של הורמון הפרולקטין: ציר הפרולקטין שונה משאר הצירים ההורמונליים בכך שהפרשת הדופמין מההיפותלמוס מעכבת את פעולת התאים הלקטוטרופיים (התאים המפרישים פרולקטין), ולא מעודדת אותם. כאשר יש פגיעה בהיפופיזה, אין הפרשה של דופמין, אין עיכוב של התאים הלקטוטרופיים, ולכן יש יתר הפרשה של פרולקטין. כאשר רמת הפרולקטין בדם עולה מעבר לרמה התקינה (היפרפרולקטינמיה), הדבר מעכב את ההפרשה של GnRH מההיפותלמוס, וגורם לירידה ברמת הגונדוטרופינים   FSH ו-LH המופרשים מההיפופיזה. מצב זה גורם  להפרשת רמות נמוכות של הורמוני המין אסטרוגן ופרוגסטרון, ובעקבות זאת לאל-וסת. 
 
ב. לחץ נפשי: מצב נפשי ירוד יכול לגרום לעיכוב בהפרשת GnRH מההיפותלמוס. העיכוב גורם להפחתה של הפרשת  FSH  ו-LH , ובעקבות זאת להיעלמות המחזור החודשי. לדוגמה, מצבים של היריון מדומה או אנורקסיה נרבוזה. לחץ נפשי יכול לגרום גם לעלייה ברמת הפרולקטין, ובאופן כזה לגרום להפרשת רמות נמוכות של הורמוני המין אסטרוגן ופרוגסטרון, ובעקבות זאת לאל-וסת. 
ג.  פגיעה בהיפופיזה: פגיעה בהיפופיזה בעקבות זיהום, גידול או חבלה  גורמת להפרעה בהפרשת ההורמונים הגונדוטרופינים FSH ו-LH, ובעקבות זאת יכולים לגרום לאל-וסת.

3. פגיעה בשחלה
א. חוסר התפתחות השחלות מלידה במהלך ההתפתחות העוברית גורם לכך שלא יהיו ביציות ולא תהיה הפרשה של הורמוני המין אסטרוגן ופרוגסטרון. ללא הפרשה של הורמוני המין,  אין שינויים ברירית הרחם ואין מחזור חודשי, כלומר יש מצב של אל-וסת. במקרה של תסמונת טרנר, למשל, השחלות אינן מתפתחות או מתפתחות באופן חלקי. הן אינן מתפקדות ואינן מייצרות הורמונים. כאשר השחלות אינן מייצרות אסטרוגן, סימני המין המשניים אינם מופיעים, אין שינויים ברירית הרחם, ואין וסת.
 
ב. הופעה מוקדמת של תסמיני גיל המעבר – מנופאוזה מוקדמת: הפסקת וסת מוקדמת
           יכולה להופיע לפני גיל 40. זוהי אי ספיקה מוקדמת של     השחלה. הסיבה  השכיחה ביותר לכך היא חוסר ביציות בשחלה. השחלה מפסיקה להגיב ל- FSH, ובעקבות זאת רמתו בדם עולה. חוסר הביציות גורם לירידה בהפרשת האסטרוגן , לחוסר התעבות רירית הרחם ולאל-וסת. הרקע לבעיה זו יכול להיות גנטי, אוטואימוני או זיהומי.

ג.  שחלות פוליציסטיות: שחלות פוליציסטיות הן שחלות שמופיעות בהן ציסטות רבות, שהן זקיקים (שלפוחיות) מלאים נוזל, שאינם משחררים את הביצית שבתוכם בעת הביוץ. ישנן עדויות רבות לכך שיש קשר בין  עלייה בייצור ההורמונים הזכריים, ובין החמרה בתסמונת השחלות הפוליציסטיות. אצל כל אישה קיימים ופעילים הורמוני מין זכריים, כמו טסטוסטרון. אצל נשים עם שחלות פוליציסטיות פעילותם של ההורמונים האנדרוגנים ופעילותם של ההורמונים הנשיים, האסטרוגן והפרוגסטרון,  חריגה ומוגברת. רמתם גבוהה במהלך כל החודש, והם פוגעים בתפקוד ההיפופיזה. הם מעכבים בהיזון חוזר את הפרשת ה-FSH, מונעים את הביוץ, וגורמים לאל-וסת או למחזור חודשי לא סדיר. בנוסף לכך מופיעים גם אקנה ושיעור יתר.  

4.  פגיעה ברחם ובתעלת הלידה
 א. היעדר רחם, צוואר רחם ורוב הנרתיק מלידה: כאשר במהלך  ההתפתחות  העוברית אין  היווצרות של רחם, חצוצרות, צוואר רחם ושני השלישים העליוניים של הנרתיק, אף-על-פי שיש שחלה וביציות והורמון המין אסטרוגן מופרש – תופיע אל-וסת, שכן ללא רחם ורירית הרחם לא יופיע מחזור חודשי. במקרה זה סימני המין המשניים מתפתחים ורמות ההורמונים תקינות. 
ב. הידבקויות בחלל הרחם יכולות להופיע בעקבות ביצוע גרידה ברחם במהלך הפסקת היריון, לאחר הפלה ספונטנית,לאחר לידה (להרחקת שיליה שלא יצאה בשלמותה) או בניתוח קיסרי. תופעת ההידבקויות נקראת תסמונת אשרמן. בעקבות ההידבקויות נוצרת הצטלקות ברחם המונעת מרירית הרחם להתעבות. ההצטלקות מביאה לחסימה חלקית או מלאה של חלל הרחם או של תעלת צוואר הרחם, וכתוצאה מכך להפחתת הדימום הווסתי, עד להיעלמותו.  הפגיעה בחלל הרחם יכולה להתרחש גם ללא הידבקויות. במקרה זה היא תתבטא להחלפת רירית הרחם ברקמה צלקתית פיברוטית שאינה מגיבה להורמונים.

ג. חסימה של צוואר הרחם עקב זיהום, גידול או ניתוח לכריתת חלק מצוואר הרחם או כריתת הרחם, מחיצות רוחב בנרתיק,  חסימה מוחלטת של קרום הבתולים – כל אלה הן בעיות אנטומיות המונעות את יציאת הדימום הווסתי.  במצבים כאלה מופיע כאב כל חודש (שהוא כאב המחזור החודשי), ועם הזמן מצטברת באגן מסה  של דם (המטומטריה) אשר לא נוקז לנרתיק. המערכת ההורמונית של האישה מתפקדת בצורה רגילה, אך הדימום המחזורי אינו יכול לצאת.


 5. מצבים פיזיולוגיים תקינים

א. טרום גיל ההתבגרות: בשלב זה עדיין לא מופרשים הורמוני הרבייה מההיפותלמוס, מההיפופיזה ומהשחלות, אברי מערכת המין עדיין לא מפותחים, ולכן זהו מצב של אמנוריאה.
ב. היריון – בזמן היריון יש רמות גבוהות של פרוגסטרון, המעכבות במשוב שלילי את הפרשת ההורמונים הגונדוטרופינים  FSH ו-LH  , ובכך מעכבות את הופעת המחזור החודשי.
ג. הנקה: בזמן ההנקה יש רמות גבוהות של פרולקטין, המעכבות במשוב שלילי את הפרשת ההורמונים הגונדוטרופינים  FSH ו-LH  ואת ההפרשה של GnRH מההיפותלמוס,   ובכך מעכבות את הופעת המחזור החודשי.
ד. גיל המעבר, מנפאוזה: בגיל 50 – 55 בממוצע מפסיקה השחלה להגיב להורמונים הגונדוטרופיים FSH  ו-LH , רמת ה-FSH עולה, וחלה ירידה ברמת האסטרוגן בדם. בעקבות זאת רירית הרחם אינה מתעבה, והמחזור החודשי אינו מופיע.


סימנים ותסמינים
הסימן העיקרי באמנוריאה הוא אי הופעת דימום הווסת. לכך נילוות תופעות נוספות, בהתאם לאטיולוגיה של אמנוריאה:
• עלייה בכמות השער בגוף, כאבי ראש, הפרעות בראייה, הפרשת חלב מהשד וירידה במשקל.
•  כאשר המבנה האנטומי הוא של קרום בתולים שלם שאין בו חרירים, התסמינים הם כאבי בטן ואי-נוחות באזור הבטן. 
• במקרה של חוסר רחם או רחם שלא התפתח ונשאר ברמה עוברית ,ניוונית –  לאישה יש שחלות,  יש ביוץ כל חודש, אך הביצית משתחררת לחלל הבטן. לאשה אין מחזור רחמי, אך יש לה מחזור שחלתי, ולכן סימני המין המשניים מפותחים והיא נראית נשית. 
• במקרה של תסמונת טרנר – הילדה נראית צעירה מגילה,  לא נשית,  נמוכה,  צנומה,  ללא סימני התפתחות מיניים, שכן אין לה מחזור שחלתי ואין לה הורמוני מין.
• במקרה של תסמונת השחלות הפוליציסטיות – הסימנים הם עודף משקל, דימומים כבדים בזמן המחזור, אקנה ושיעור יתר.
 

 דיאגנוזה
לדיאגנוזה כמה שלבים:
1. תיעוד תולדות החולה – אנמנזה.
2. בדיקה גופנית, שבה מתייחסים להתפתחות סימני המין המשניים:  תחילת התפתחות השדיים מעידה על כך שהייתה חשיפה לאסטרוגן. היעדר התחלה של התפתחות השדיים מעידה על כך שאין אסטרוגן אנדוגני ויש לבדוק את הסיבה לכך.
3. בדיקת BHCG לאבחון היריון, שיכול להיות הסיבה להיעדר המחזור.
4. ביצוע פרופיל הורמונלי, אשר כולל בדיקה של רמת ההורמון FSH ורמת ההורמון פרולקטין בדם.
5.  מבחן פרוגסטין, הבודק אם השחלות של האישה מייצרות אסטרוגן. אם השחלות מייצרות אסטרוגן – מתן פרוגסטרון חיצוני יביא לדימום וסתי. אם מתן פרוגסטרון חיצוני אינו גורם לדימום וסתי, אפשר להסיק שאין ייצור אסטרוגן, או שהמטופלת לוקה בתסמונת אשרמן. בהיעדר היסטוריה של גרידות, אפשר לשלול תסמונת אשרמן, ואז הסיבה העיקרית למחסור באסטרוגן יכולה להיות קשורה לשחלות או להיפותלמוס. אפשר להבדיל בין המקורות האפשריים של הבעיה לפי רמת ה- FSH. רמה גבוהה  (מעל 40 mlIU/mL) תצביע על אי-ספיקה שחלתית.
    
 האבחנה הרפואית ניתנת בהתאם לתוצאות של בדיקות המעבדה והבדיקות הגופניות.


טיפול
1. כאשר חוסר הסדירות של הדימום הווסתי קשור לבעיית איזון הורמונלי, ניתן טיפול הורמונלי המיועד להסדיר את מחזורי הווסת: גלולות המכילות את הרמות המתאימות של ההורמונים המתאימים לבעייה.  בעיקר ניתנות נגזרות של אסטרוגן ופרוגסטרון במינונים מתאימים. 
2. לאמנוריאה הנובעת מבעיה אנטומית מולדת של חוסר באיברים אין פיתרון, אבל אפשר  לטפל בבעיות ההורמונליות הנובעות מהמצב – על-ידי מתן ההורמונים המתאימים.
3. כאשר האמנוריאה קשורה בתסמונת השחלות הפוליציסטיות, יש כמה אפשרויות טיפול: א. לנשים הסובלות מעודף משקל הטיפול הוא המלצה לרדת במשקל, מה שיכול לשפר משמעותית את התפקוד ההורמונלי והמטבולי שלהן. ב. טיפול בגלולות המכילות שילוב של אסטרוגן ופרוגסטרון, שהן הגלולות המקובלות למניעת היריון. לטיפול זה כמה יתרונות: הוא משיג דימום רחמי סדיר, מה שמונע התעבות בלתי מבוקרת של רירית הרחם ומפחית את הסיכון לשגשוג תאים ולהתפתחות סרטן רירית הרחם; הוא משיג הטבה ניכרת במקרים של אקנה ושיעור יתר, והוא יכול לשמש כאמצעי מניעה. ג. צריבה של חלק מרקמת השחלה בלפרוסקופיה, מה עשוי להביא לירידה ברמת ההורמונים הזכריים ולעתים קרובות לחזרת הביוץ. ד. לעתים נדירות, אחת הציסטות גדלה וגורמת לכאבי בטן חזקים. במקרה זה הטיפול  הוא שאיבת הנוזל שבציסטה החוצה.
                         
       4.   כאשר האמנוריאה קשורה ברמת פרולקטין גבוהה, הטיפול הוא תרופתי, להורדת רמת
             הפרולקטין לרמה הנורמלית.
5 . כאשר המבנה האנטומי הוא של קרום בתולין שלם, שאין בו חרירים שמהם יכול הדם לצאת החוצה – הטיפול הוא חירור של קרום הבתולים ויצירת חריצים שיאפשרו לדם לצאת.
6. כאשר האמנוריאה קשורה בתסמונת טרנר, הטיפול הוא מתן הורמוני מין, אסטרוגן ופרוגסטרון, ונועד רק לשיפור המראה החיצוני הנובע מאי הופעת סימני המין המשניים.
7. הטיפול בספורטאיות הלוקות באמנוריאה הוא לעתים מתן הורמונים להסדרת המחזור החודשי ולמניעת איבוד עצם, אולם הטיפול המומלץ יותר הוא תיקון המאזן האנרגטי השלילי על-ידי הגדלת ההכנסה הקלורית או הפחתת ההוצאה האנרגטית, שכן הפגיעה בצפיפות העצם בספורטאיות ורקדניות נובעת רק באופן חלקי מרמת אסטרוגן נמוכה. מתן גלולות לא ישפיע על ציר הורמון הגדילה, שלו תפקיד חשוב בבניית העצם, והעובדה שיש מחזור סדיר רק תמסך את הבעיות הקשורות בתזונה לא תקינה.

פרוגנוזה
הפרוגנוזה תלויה באטיולוגיה. פגיעה אנטומית מולדת אינה ניתנת לתיקון.
בחוסר איזון הורמונלי אפשר לטפל בחלק מהמקרים על-ידי מתן תחליפים של ההורמונים ברמה הרצויה.
 
סיבוכים
1. פגיעה בביוץ ובפוריות האישה, המופיעה  כאשר לא מצליחים להשיג איזון הורמונלי מתאים להחזרת הווסת לתדירות תקינה.
2. סיבוכים הקשורים בתסמונת אשרמן: חוסר פוריות, עלייה בשיעור ההפלות.
3. חסר הורמונלי של מערכת הרבייה עלול להשפיע על מערכות גוף שונות המושפעות מההורמונים החסרים. למשל,  מערכת השלד:  אמינוריאה על רקע דיכוי הציר ההיפופיזרי לאורך זמן ממושך, עלולות לגרום לאוסטיאופורוזיס –פגיעה בבניית מסת העצם ואיבוד מסה קיימת.
4. אקנה, פצעונים מציקים על עור הפנים.

מניעה
1. הקפדה על תזונה מאוזנת הכוללת את כל אבות המזון: אבות המזון משמשים לבניית ההורמונים ולבניית תאי רירית הרחם המתחדשת, החיוניים לקבלת וסת.
2. הקפדה על פעילות גופנית: פעילות גופנית תורמת לסדירות הפרשת ההורמונים.
3. אם האל-וסת נגרמת מלחץ נפשי, כעסים ותסכולים – מומלץ לבצע  תרגילי נשימה ומדיטציות: הרגיעה מעודדת את הפרשת ההורמונים מההיפותלמוס.
4. חסר הורמונלי במערכת הרבייה עלול לפגוע במערכות גוף שונות התלויות בהורמונים החסרים ומושפעות מהם, למשל במערכת השלד, במערכת  הדם,  בעור.  מתן ההורמונים החסרים במינון מתאים יכול למנוע את פגיעות אלו.
5. בהעדר וסת בגלל שימוש בגלולות למניעת היריון – הפסקת השימוש בגלולות למספר חודשים משיבה לרוב את דימום הווסת.

   ______________________________________________________________

מקורות

1. Text book of pediatrics / Nelson / kelegman behrman jenson Stanton / 18th Edition / International edition
2. Harrison's Principles of Internal Medicine Textbook
3.    http://www.infomed.co.il/disease-943/%D7%90%D7%9C%20%D7%95%D7%A1%D7%AA/

4. http://www.enerchi.co.il/category/%D7%90%D7%9C-%D7%95%D7%A1%D7%AA-%E2%80%93%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94-amenorrhea

5. http://www.maccabi4u.co.il/9750-he/Maccabi.aspx

6. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C-%D7%95%D7%A1%D7%AA

7. התבגרות מינית
http://www.gdila.co.il/articles/?id=85f3c587c42a72f92ea52efe8a94f57a

8. http://www.reader.co.il/article/29843
              מאמר בן- ציון רפאל-פרופסור-וחוקר

9. מאמר אי ספיקה שחלתית מוקדמת - אטיולוגיה ומניעה אפשרית/ פרופ' זאב בלומנפלד
http://www.themedical.co.il/Article.aspx?itemID=2554
10. מאמר ד"ר גליה בירן קו"פח כללית
http://www.clalit.co.il/HE-IL/Women/pregnancy/fertility/articles/Polycystic_ovaries.htm

 

גרסה להדפסה גרסה להדפסה                                                          

כל הזכויות שמורות במשרד החינוך למינהל למדע ולטכנולוגיה בשיתוף מרכז פדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר תוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש