הקדמה
מבוא
תפריט קישורים
כיתה י'
האדם כמכלול
קרדיולוגיה
המטולוגיה ומערכת הלימפה
פולמונולוגיה
מאמרים
מילות מפתח
סיכום
כיתה יא'
נפרולוגיה
מבוא
אורולוגיה באנטומיה
פיזיולוגיה
קליניקה
 אבנים בכליות
 אי-ספיקה כלייתית
 א. אי-ספיקת כליות חריפה
 ב. אי-ספיקת כליות כרונית
 סוכרת תפלה
 זיהומים בדרכי השתן
רפואה מונעת
מונחים בנפרולוגיה
נוירולוגיה
אנדוקרינולוגיה
מאמרים
מילות מפתח
סיכום
כיתה יב'
גניקולוגיה
גסטרואנטרולוגיה
אורטופדיה
מאמרים
מילות מפתח
סיכום


מערכות בריאות לימודי בריאות ורפואה בחינוך העל - יסודי
דף הבית  | על האתר  | צור קשר
חפש

  אבנים בכליות  Nephrolithiasis

 

 

סיפור מקרה
חיה, בת שישים, הגיעה לחדר מיון ביום חמישי בערב. היא התלוננה על הקאות, בחילה,
כאבים באזור המותניים ובמפשעה. לדבריה, היא גם שמה לב למעט דם בשתן. בבדיקה בחדר המיון בדק הרופא במיקרוסקופ דגימת שתן של חיה, ולאחר שקלול כל הנתונים, החליט שהיא סובלת מאבנים בכליות. כיצד יטפל בה הרופא?
מהן הבעיות העיקריות של החולה? אבחנה בין סימנים אובייקטיביים (סימנים) לבין סימנים סובייקטיביים (סימפטומים).
אלו שאלות עולות מקריאת סיפור המקרה?

הצעה לשאלות אפשריות:
1. מה מכיל שתן רגיל? האם המצאות של דם בשתן הינו נורמאלי?
2. מהם הביטויים הקליניים והמעבדתיים של ירידה בתפקוד הכליות כפי שהן מופיעים אצל חיה?
3. אלו בדיקות נוספות יש לערוך כדי לאשש את האבחנה של אבנים בכליות?
* התלמידים יוסיפו שאלות נוספות.

מבוא
אבנים בכליות, הקרויות (Nephrolithiasis (nephro – כליה lith - שקשור לאבן הן הצטברות של חומרים המופרשים בכליה, אינם מתמוססים בשתן, ויוצרים גושים העשויים מחומרים שונים.
כידוע, הכליה אחראית על הפרשת חומרי הפסולת מהדם לשתן, כמו גם איזון האלקטרוליטים (מלחים ויונים שונים: נתרן, אשלגן, כלור, מגנזיום ועוד הנמצאים בגוף).  במקרים שונים, חומרים אלו אינם מומסים, ויכולים לגרום לתסמינים שונים (בדומה, אולי, לסוכר בתחתית כוס תה שלא עורבבה כראוי).

 

אפידמיולוגיה
אבנים בכליות הן ממצא נפוץ באוכלוסייה. מעריכים שכחמישית האוכלוסייה, ואף יותר, יסבלו מאבנים בכליות במהלך חייהם. אבנים בכליות נפוצים יותר באזורים חמים (כמו ישראל והמזרח התיכון), מסיבות שיוסברו להלן.

פתופיזיולוגיה
כזכור, הדם עובר סינון בגלומרולוס בכליה (פקעת כלי הדם). תסנין השתן עובר בצינורות הקרובים, לולאת הנלה, והצינורות המאספים. תסנין השתן עובר אל השופכן (Ureter), ולאחר מכן מגיע אל שלפוחית השתן ואל השופכה (Urethra). בכליות מופרשים אלקטרוליטים רבים, ובניהם סידן (calcium), חומצה אורית (uric acid), וחומרים אחרים. לעיתים, בעודף יחסי או מוחלט של אחד החומרים בשתן, נוצרים גושים גבישיים של החומר הנקראים אבנים. החומר הנפוץ ביותר ממנו נוצרים אבנים בדרכי השתן הוא סידן, האחראי ליצירת האבנים בכ – 80% מהמקרים. לעיתים נוצרים אבנים מחומצה אורית, שהיא מטבוליט (תוצר פירוק) של אבניי הבניין של ה – DNA.

מה מוביל ליצירה של אבני כליה?
1. הגורם הראשון במעלה הוא מיעוט שתן, הנובע, למשל מהתייבשות.
2. עודפים של החומרים מהם נוצרים האבנים בגוף.
3. פעילות יתר, למשל, של בלוטת הפארא-תירואיד יכולה לגרום לאבני סידן בדרכי השתן. בלוטת הפארא-תירואיד יושבת באחורי הצוואר, ואחראית לוויסות מאזן הסידן בגוף. פעילות יתר שלה מעלה את ריכוז הסידן בדם ובשתן, ויכולה להוביל לאבנים.
4. הפרעות בתפקודי הכליות או בספיגת חומרים שונים במעיים הן גורמי סיכון במנגנונים דומים.

 סימנים, סימפטומים ואבחנה
1. עיקר האבחנה מבוססת על הסיפור הקליני של החולה. התלונות האופייניות קרויות "renal colic", (עווית כלייתית) וכוללות כאבים לאורך מסלול המעבר של השתן – החל במותניים (מקומן האנטומי של הכליות), וכלה במפשעה.
2. בנוסף, ייתכנו הופעה של הקאות, דם או מוגלה בשתן (בגלל פגיעה באפיתל דרכי השתן).
3. במקרים של חסימה בדרכי השתן, יופיעו גם Oliguria (מיעוט שתן), והידרונפרוס (הרחבה של אגני הכליה – calyces). 
4. בדיקה מיקרוסקופית של השתן, בחיפוש אחר תאי דם אדומים, סימני דלקת או זיהום, גבישים שונים, ועוד.
5. ניתן להיעזר גם בבדיקות הדמייה שונות – US (אולטרה סאונד) במידת הצורך, צילומי רנטגן מיוחדים, CT (צילומי רנטגן בחתכים רבים) וכד'.
6. ניתן גם לערוך בדיקות לתפקוד הכליות: בדיקה של רמות הקריאטנין בדם, למשל, כדי לשלול 
פגיעה משמעותית יותר בכליות ובתפקודן, כמו גם מחלות אחרות.

טיפול
הטיפול היעיל ביותר במצבים של אבני בכליות הוא שתייה מרובה. מעל 80% מהמקרים בהם מתגלים אבנים בכליות, הן יעברו במערכת השתן וייצאו מהגוף ללא צורך בטיפול תרופתי או התערבות ניתוחית כלשהי. הגברה של כמות השתייה היא הטיפול הראשוני והיעיל ביותר. בדומה לכוס התה שתוארה לעיל – ככל שנוסיף מים לכוס, הסוכר יתמוסס ביתר קלות. לחולה הסובל מאבנים בכליות מומלצת שתייה של כ-3 ליטרים ביום. במקרים בהם שתייה מרובה לא עוזרת, והאבנים בדרכי השתן אינן יוצאות ללא טיפול נוסף, ניתן להשתמש ביורתוסקופיה  - הכנסת צינור לדרכי השתן ובדיקתן. במקרים קשים במיוחד אין מנוס מטיפול כירורגי – ניתוח.

 

 

סיבוכים
הסיבוך העיקרי של אבנים בדרכי השתן הוא חסימה של דרכי השתן. חסימה כזו יכולה להוביל להפסקה כללית של מתן שתן, ולאי ספיקת כליות חריפה (עין בערך המתאים). חסימה שכזו יכולה להופיע לכל אורך דרכי השתן – מאגני הכליה ועד השופכן.

רפואה מונעת
1. המניעה הטובה היא שתייה מספקת. התייבשות איננה מטיבה עם חולים הסובלים מאבנים בכליות או בעלי סיכון גבוה לאבנים כאלו.
2.  מספר המלצות דיאטטיות ניתנות גם הן כמניעה: דיאטה דלת מלח (החשובה גם במקרים של יתר לחץ דם), דלת שומן ועם תכולת חלבון בינונית.

    ________________________________________________________

מקורות
Wikpedia - Nephrolithiasis
Harrison's principles of internal medicine' 17th ed


 

 

 

 

 

 

 

גרסה להדפסה גרסה להדפסה                                                          

כל הזכויות שמורות במשרד החינוך למינהל למדע ולטכנולוגיה בשיתוף מרכז פדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר תוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש