הקדמה
מבוא
תפריט קישורים
כיתה י'
האדם כמכלול
קרדיולוגיה
המטולוגיה ומערכת הלימפה
פולמונולוגיה
מבוא
אנטומיה
פיזיולוגיה
קליניקה
 קצרת הסימפונות
 מחלת ריאות חסימתית כרונית
 א. דלקת סמפונות כרונית
 ב. נפחת (אמפיזמה)
 חזה אוויר
 דלקת ריאות
רפואה מונעת
מונחים בפולמונולוגיה
מאמרים
מילות מפתח
סיכום
כיתה יא'
נפרולוגיה
נוירולוגיה
אנדוקרינולוגיה
מאמרים
מילות מפתח
סיכום
כיתה יב'
גניקולוגיה
גסטרואנטרולוגיה
אורטופדיה
מאמרים
מילות מפתח
סיכום


מערכות בריאות לימודי בריאות ורפואה בחינוך העל - יסודי
דף הבית  | על האתר  | צור קשר
חפש

                                                                                                                               

 חזה אוויר  Pneumothorax

 

 

סיפור מקרה
צעיר בן 18 המוכר למשטרה, הובהל לבי"ח כאשר הוא סובל מפצע דקירה בחזהו. נמצא  בזירת האירוע כאשר הוא שרוי בהכרה מעורפלת. החובשים שטיפלו בו הצליחו לייצב את מצבו אך הוא ממשיך להתלונן על כאבים עזים בחזה וקושי בנשימה. בהאזנה לריאותיו הבודק מתרשם מכניסת אוויר מופחתת לצד ימין. בצילום חזה שבוצע התגלה כי הוא סובל מחזה אוויר (פניאומותורקס).

• אלו שאלות עולות מקריאת סיפור המקרה?
הצעה לשאלות אפשריות (ניתן להוסיף שאלות נוספות שמועלות ע"י התלמידים).
א. מהם הסימנים הסובייקטיביים  והאובייקטיביים שהופיעו בסיפור המקרה?
ב. מדוע  הופיע קושי בנשימה?
ג.    כיצד נראות הריאות בצילום הרנטגן ומדוע?

חזרה על אנטומיה
בתוך החזה יש שני קרומי פלאורה  (pleura או צדר). אחת צמודה לחלק הפנימי של הצלעות (פלאורה פריאטלית), ואחת צמודה לריאות (פלאורה ויסרלית). בין שתי הפלאורות יש הידרו-ואקום שמצמיד אותן זו לזו. בשאיפה ((Insperium, בית החזה מתרחב, הפלאורה שצמודה לצלעות נעה איתן, הפלאורה השנייה נמשכת בעקבותיה בגלל הוואקום, ומושכת איתה את הריאות. התרחבות הריאות מכניסה  אוויר.

פניאומותורקס
פניאומותורקס נגרם עקב כניסת גז (בד"כ אוויר) לחלל הפלאורה  שבין בית החזה והריאות.
כניסת האוויר לחלל זה יכולה להתרחש: 1.  בצורה ספונטנית 2.  בעקבות מחלת ריאות .
3. בעקבות פגיעה מכאנית בבית החזה הנובעת מטראומה או מסיבוך של טיפול רפואי.
חומרת הסימפטומים תלויה בחומרת הפגיעה. ברוב המקרים בהם הפגיעה אינה חמורה או במידה והפנאומותוקרס נגרם באופן ספונטני, הוא מתאחה לבד, אך לעיתים כאשר הפגיעה משמעותית או שמדובר באדם הסובל ממחלת ריאות, יש צורך בניקוז האוויר מחלל החזה ואף בהתערבות כירורגית.

אפידמיולוגיה ואטיולוגיה
פניאומותורקס ספונטני מתרחש בד"כ באנשים צעירים, בשנות ה-20 לחייהם ושיעורו עומד על 18
ל-100000 גברים ועל 6 ל-100,000 נשים בשנה.
פניאמותורקס הנגרם עקב מחלות רקע ריאתיות מתרחש בד"כ באנשים מבוגרים בשנות ה-60 לחייהם והם גם נוטים לסבול יותר מהיארעות חוזרת המתרחשת ב כ-45% מהמקרים. ההיארעות החוזרת מתרחשת בד"כ בטווח של 6 חודשים עד 3 שנים מיום ההיארעות הראשונית.

פתופיזיולוגיה
הדופן הפנימית של בית החזה והריאות הנמצאות בתוכו מכוסות בשכבה דקה של פלאורה. הפלאורה הצמודה לדפן בית החזה מכונה הפלאורה הפראיטלית ואילו הפלאורה המקיפה את הריאות עצמן מכונה הפלאורה הויסצרלית. למעשה, הפרדה זו אינה מתקיימת בפועל ושתי הפלאורות  דבוקות זו לזו, כך שביניהן נוצר ואקום והוא האחראי ליצירת לחץ שלילי. הלחץ השלילי בין  דפי הפלוארה מאפשר את פעולת השאיפה. השאיפה מתבצעת ע"י יניקת אוויר אל תוך חלל הריאות עד להשוואת לחצים בין פנים בית החזה (בו קיים לחץ שלילי) לבין הלחץ האטמוספרי שמחוץ לבית החזה.
כאשר נוצרת "זליגה" של אוויר פנימה אל חלל בית החזה, הלחץ הפלאורלי הופך להיות חיובי יותר, הפרש הלחצים בין הפנים לחוץ קטן, ונוצר קושי בשאיפת אוויר.
במקרים חמורים הדבר עלול להוביל לתמט של הריאה.

סימנים וסימפטומים
החולים הסובלים מפניאומותורקס  ספונטני עלולים אפילו לא להרגיש בכך, אך כתלות בחומרת הפנימאומותורקס החולים יסבלו מקשיי נשימה (Dyspnea) וכאבים, בעיקר בעת שאיפת אוויר. במידה ונוצר מחסור משמעותי בחמצן תראה ירידה בסטורציה ( רמת ריווי החמצן בדם) עד לכדי כחלון (Cyanosis ). החולה ינסה להתגבר על המחסור בחמצן באמצעות נשימה מהירה ודופק מהיר (Tachycardia)  ובאזור הפגוע תראה התרוממות פחותה של בית החזה בעת נשימה. לרוב החולה יפגין סימני מצוקה וחוסר נוחות רבה עקב אי יכולתו לנשום בצורה מספקת.


אבחנה
האבחנה מתבצעת באמצעות בדיקה פיזיקאלית הכוללת הקשבה לקולות נשימה באמצעות הסטטוסקופ. בסובלים מפניאומותורקס ישמעו קולות נשימה פחותים יותר בצד הפגוע. לצורך האבחנה ניתן להיעזר גם בצילום חזה בנשיפה בו ניתן להבחין באוויר חופשי בחלל הפלאורה , באמצעי הדמייה נוספים כגון: C.T . במקרה וקיים מחסור בחמצן, בדיקת גזים בדם תצביע על מחסור חמצן בדם (Hypoxia)

 

               

חזה אוויר בצד שמאל של הריאה (ימין בצילום) כפי שהוא נראה בצילום רנטגן.
ניתן לראות אויר חופשי בחלל בית החזה (המדיאסטינום)

סימנים וסימפטומים
החולים הסובלים מפניאומותורקס  ספונטני עלולים אפילו לא להרגיש בכך, אך כתלות בחומרת הפנימאומותורקס החולים יסבלו מקשיי נשימה (Dyspnea) וכאבים, בעיקר בעת שאיפת אוויר. במידה ונוצר מחסור משמעותי בחמצן תראה ירידה בסטורציה ( רמת ריווי החמצן בדם) עד לכדי כחלון (Cyanosis ). החולה ינסה להתגבר על המחסור בחמצן באמצעות נשימה מהירה ודופק מהיר (Tachycardia)  ובאזור הפגוע תראה התרוממות פחותה של בית החזה בעת נשימה. לרוב החולה יפגין סימני מצוקה וחוסר נוחות רבה עקב אי יכולתו לנשום בצורה מספקת.
אבחנה
האבחנה מתבצעת באמצעות בדיקה פיזיקאלית הכוללת הקשבה לקולות נשימה באמצעות הסטטוסקופ. בסובלים מפניאומותורקס ישמעו קולות נשימה פחותים יותר בצד הפגוע. לצורך האבחנה ניתן להיעזר גם בצילום חזה בנשיפה בו ניתן להבחין באוויר חופשי בחלל הפלאורה , באמצעי הדמייה נוספים כגון: C.T . במקרה וקיים מחסור בחמצן, בדיקת גזים בדם תצביע על מחסור חמצן בדם (Hypoxia)

טיפול
במידה ומדובר בפניאומותורקס ספונטני או בפניאומותורקס "קל" (<15% משטח הריאה) באדם ללא מחלות רקע ריאתיות, בד"כ אין צורך בהתערבות חיצונית ונראה התאחות ספונטנית של מקום כניסת האוויר. חשובה השגחה על החולה מחשש להתדרדרות נשימתית שיכולה להיגרם בעקבות הרחבת פתח כניסת האוויר לפלאורה (ההשגחה כוללת: תנוחה מוגבהת, בדיקת סטורציה, בדיקת לחץ-דם ודופק ומתן חמצן לפי הצורך).
במידה והחולה סובל ממחלות רקע המלוות בקשיי נשימה או שחלל כניסת האוויר לפלאורה נרחב ויש סכנה לתמט ריאתי, נהוג לנקז את האוויר מחלל בית החזה באמצעות מחט המכילה קטטר (צנתר)  המוחדרת לרווח הבין צלעי הרביעי או החמישי. במקרים חמורים יותר, בהם הפניאומתורקס נרחב יותר הניקוז מתבצע באמצעות צינור ייעודי. לאחר הניקוז יש לבצע צילום חזה נוסף על מנת לבדוק האם כמות האוויר החופשי בחלל בית החזה קטנה. בעת הצורך נהוג לספק תוספת חמצן על מנת להקל על החולה לנשום.
לעיתים כתלות בגודל חלל כניסת האוויר לפלאורה, יש צורך בניתוח על מנת לתקן את הקרע שנוצר ולסגור אותו.

 סיבוכים
במקרה והפניאומותוקרס איננו מטופל בזמן או כתלות בחומרתו, יכולים להתפתח:
א.  סיבוכים בטווח קצר כגון: תמט של הריאה: מצב זה עלול להוביל למחסור חמצן  עד כדי חיבור למכונת הנשמה המבצעת הנשמה בלחץ חיובי. כאמור, פעולת הנשימה נסמכת על הפרש הלחצים בין פנים לחוץ בית החזה ופעולת השאיפה הינה בעצם "יניקה" של אוויר בלחץ שלילי. מכונת ההנשמה מבצעת "דחיפה" של אוויר בלחץ חיובי אל תוך הריאות ומנפחת אותן, כך שאין צורך בהרחבת בית החזה לצורך נשימה. במקרים חמורים פניאומותורקס עלול להוביל אף לתרדמת ומוות. במידה והפניאומותורקס נוצר כתוצאה מטראומה לחלל בית החזה כגון: דקירה, מכה חזקה או שבר בצלעות, יש לבדוק כי אין דימום לתוך חלל בית החזה (Hemothorax).
ב. הסיבוכים לטווח ארוך מסוכנים יותר בעיקר לחולים במחלות ריאה, ועימם נמנים: הופעה חוזרת של  פניאומותורקס, קשיי נשימה עד כדי צורך במתן מקור חמצן חיצוני וההחלמה היא איטית עקב פגיעה ברקמת הריאה ובכושר ההתחדשות שלה. 


מניעה
פניאומתורקס כשלעצמו לא ניתן למניעה, אך הפסקת עישון וחשיפה למזהמי אוויר תפחית את הסיכויים להתפתחות מחלות ריאה כרוניות, כך שבמידה ויתרחש פניאומותורקס ספונטני או מסיבה אחרת, תשתפר הפרוגנוזה של החולה במידה ניכרת. כמו כן, יפחתו הסיכויים להיארעות פניאומותורקס חוזר.
על הצוות הרפואי מוטלת החובה לנהוג במשנה זהירות בעת לקיחת דגימות מחלל בית החזה (למשל: בעת ביצוע ביופסיות) על מנת להימנע ככל האפשר מיצירת נקבים גדולים מידי או קרעים בדופן בית החזה העלולים לגרום לפניאמותורקס ובעקבותיו לתמט ריאתי.

________________________________________________________________


מקורות:

1.MayoClinic.com
2.patient.co.uk
3.תמונות-ויקיפדיה בערך  Pneumothorax

  

 

גרסה להדפסה גרסה להדפסה                                                          

כל הזכויות שמורות במשרד החינוך למינהל למדע ולטכנולוגיה בשיתוף מרכז פדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר תוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש