הקדמה
מבוא
תפריט קישורים
כיתה י'
האדם כמכלול
קרדיולוגיה
אנטומיה
פיזיולוגיה
קליניקה
רפואה מונעת
המטולוגיה ומערכת הלימפה
פולמונולוגיה
מאמרים
מילות מפתח
סיכום
כיתה יא'
נפרולוגיה
נוירולוגיה
אנדוקרינולוגיה
מאמרים
מילות מפתח
סיכום
כיתה יב'
גניקולוגיה
גסטרואנטרולוגיה
אורטופדיה
מאמרים
מילות מפתח
סיכום


מערכות בריאות לימודי בריאות ורפואה בחינוך העל - יסודי
דף הבית  | על האתר  | צור קשר
חפש

 

רפואה מונעת        



מבוא  
כולסטרול ופרופיל שומנים
סוכרת
לחץ דם
עישון
פעילות גופנית
עודף משקל

מבוא
רפואה מונעת היא תחום ברפואה העוסק במניעת מחלות ופגיעות שונות או בגילוין המוקדם. זאת בניגוד לרפואה הטיפולית, העוסקת בריפוי מחלות. לענף זה נודעת חשיבות רבה, שכן באמצעים פשוטים וזולים אפשר למנוע מחלות רבות, סבל רב ואף להאריך את חייהם של בני האדם.

הרפואה המונעת נחלקת למספר רמות לפי שלבי ההתערבות :  

מניעה ראשונית- מניעת מחלות לפני התרחשותן. כלומר הורדת הסיכון לפתח את המחלה ע"י טיפול בגורמי הסיכון למחלה זו.

מניעה שניונית- מניעת הישנות או האטת התקדמות המחלה לאחר שהחלה.

מניעה שלישונית- מניעת סיבוכים שונים של המחלה.


                   

בהקשר של מחלות לב וכלי דם שלושת גורמי הסיכון העיקריים להתפתחות מחלות אלו הם: עישון, הפרעות בשומני הדם, בעיקר רמות כולסטרול גבוהות, ויתר לחץ דם.
קיום אחד מן הגורמים הללו מכפיל את הסיכון להתהוות מחלות לב וכלי דם, צירוף של שניים מן הגורמים מעלה את הסיכון לפי 4 וצירוף שלושת גורמי הסיכון הנ"ל מעלה את הסיכון פי 8.

גורמי סיכון חשובים נוספים הם: סוכרת, השמנת יתר, היעדר פעילות גופנית ועוד.

יש לזכור כי הטיפול הטוב ביותר והיעיל ביותר למחלות אלו הוא מניעתן. בפרק זה נדון בגורמי הסיכון העיקריים למחלות לב וכלי דם וכיצד ניתן להוריד את הסיכון שבהם.

כולסטרול ופרופיל שומנים
הכולסטרול הוא שומן המהווה מרכיב חשוב בממבראנות של כל תאי הגוף וכן משמש לבניית הורמונים שונים החיוניים לפעילות הגוף. בשל היותו שומני ולא מסיס בנוזל, הכולסטרול אינו יכול לנוע בדם בפני עצמו, אלה רק בקומפלקס גדול הנקרא ליפופרוטאין שבחלקו החיצוני חלבונים ובחלקו הפנימי שומנים (הכולסטרול). קיימים מספר סוגים של ליפופרוטאינים, הנבדלים זה מזה בגודלם, בכמות הכולסטרול שהם מכילים ובכמות החלבון. מתוך הסוגים השונים של הליפופרוטאינים, לשניים ישנו תפקיד מכריע בהתפתחות מחלות לב וכלי דם:
ה-LDL
(Low Density Lipoprotein)  
וה-(High Density Lipoprotein ) HDL. באופן כללי, ה- LDL  מוביל כולסטרול מהכבד אל שאר רקמות הגוף, בעוד שה- HDL מוביל כולסטרול בכיוון ההפוך - בחזרה אל הכבד. כאשר יש עודף של כולסטרול בגוף, פעילות מוגברת של LDL עלולה לגרום ליצירת משקעים של כולסטרול על דפנות כלי הדם ולהתחיל את התפתחות טרשת העורקים, ועימה מחלות לב שונות. מסיבות אלה נהוג לכנות את ה- LDL ה"כולסטרול הרע", ואילו את  ה- HDL שפעילותו הפוכה כ"כולסטרול טוב". הסיבה לכולסטרול גבוה ולטריגליצרידים גבוהים בדם היא קרוב לוודאי אכילה מרובה של שומן רווי (שמקורו ממזונות מן החי) לאורך שנים רבות. כמו כן, חוסר פעילות גופנית, עישון ומתח רב - כולם תורמים לרמות שומנים גבוהות בדם. בנוסף יש לזכור כי חלק מהכולסטרול העודף בגוף מיוצר ע"י הכבד וכי רמת שומנים גבוהה בדם מראה על תפקוד לקוי של הכבד שיש לאזנו לעיתים בטיפול תרופתי.

                                 

רמות הכולסטרול הרצויות הן רמת LDL מתחת ל-130 מ"ג לדצ"ל כאשר אין גורמי סיכון נוספים ואם ישנם יש לשאוף לרמה נמוכה מ-100 מ"ג לדצ"ל. רמות HDL רצויות הן מעל 40 מ"ג לדצ"ל ורמות טריגליצרידים מתחת ל -150 מ"ג לדצ"ל. ככל שהיחס LDL/HDL בדם הינו גבוה יותר, גובר הסיכון לתחלואה במחלות לב וכלי דם. כמו כן מחקרים מצאו קשר בין רמת הכולסטרול בדם למוות ממחלות לב איסכמיות וכי טיפול תרופתי בסטטינים המורידים ייצור כולסטרול בכבד ומורידים רמתו בדם, מוריד כבשליש את האירועים הלבבים האיסכמיים ומוריד בכ-20% את התמותה מהם. 

סוכרת
הסוכרת היא מחלה רב מערכתית מורכבת, המעמידה את החולים בה בסיכון גבוה לחלות במחלת לב וכלי הדם. מחלות קרדיווסקולאריות הן הסיבוך המאוחר השכיח ביותר בסוכרת. רמות סוכר גבוהות בדם כמו אלו הנצפות בחולי סוכרת, גורמות לפגיעה בכלי דם קטנים וגדולים מעלות את שכיחות טרשת העורקים, ומאיצות את התפתחותה ואת התפתחות סיבוכי המחלה- מחלת לב איסכמית, שבץ מוחי איסכמי ועוד. הסוכרת מלווה לרב בגורמי סיכון נוספים כגון הפרעות בשומנים בדם ו/או יתר לחץ דם. צירופים אלה מהווים סיכון מיוחד ועל כן בחולים סוכרתיים, הטיפול בכל גורמי הסיכון  חייב להיות אגרסיבי ביותר.
הרבה יותר מאשר אצל חולים ללא
סוכרת.

רמת סוכר תקינה בצום  היא פחות מ-110 מ"ג/דצ"ל, מצב קדם סוכרתי מוגדר כאשר רמות סוכר בצום הן-  110-125 מ"ג/דצ"ל  וסוכרת מוגדרת כאשר רמות הסוכר בצום הן מעל 125 מ"ג/דצ"ל.  גם במצב קדם סכרתי קיים סיכון מוגבר למחלות לב ולכן חשוב לאזן את הסוכר ע"י פעילות גופנית ושינויי תזונתי. חלקם יפתחו סוכרת תוך מספר שנים. הטיפול במחלת הסוכרת משלב טיפול בשינוי אורך חיים וטיפול תרופתי שמטרתו להוריד את רמות הגלוקוז בדם. שמירה קפדנית על רמות סוכר תקינות מוריד את הסיכונים הקרדיווסקולאריים הנלווים לסוכרת.

לחץ דם
הקשר בין לחץ דם והסיכון למחלות לב קרדיווסקולריות קיים בכל רמות לחצי הדם, והוא בלתי תלוי בנוכחות גורמי סיכון נוספים. ככל שלחץ הדם גבוה יותר הסיכון להתקף לב, אי ספיקת לב ושבץ גבוה יותר. בגיל 40-70, כל עלייה של 20 מ"מ כספית בל"ד סיסטולי או 10 מ"מ כספית בל"ד דיאסטולי מעל 115/75, מכפילה את הסיכון למחלות לב וכלי דם.  

לחץ הדם הנורמאלי מוגדר כלחץ-דם סיסטולי נמוך מ- 120 מ"מ כספית ולחץ-דם דיאסטולי נמוך מ-80 מ"מ כספית. מצב בו  לחץ-דם הסיסטולי הוא בטווח 120-139 מ"מ כספית או הדיאסטולי בטווח  80-89 מ"מ כספית מוגדר כ"טרום יתר לחץ דם" או Prehypertension ודורש שינוי באורך החיים של האדם על מנת למנוע הגעה לטווחים המסכנים של יתר לחץ דם. הגבלה בצריכת המלח בדיאטה יכולה להוריד את ל"ד ב-2-8 מ"מ כספית, ירידה של 10 ק"ג במשקל מורידה את ל"ד ב- 5-20 מ"מ כספית. המטרה היא להביא את לחץ-דם לטווח הנורמאלי כאשר אין עוד מחלות נלוות כמו סוכרת או דיסליפידמיה ואף מתחת לרמות הנורמאליות אם ישנן מחלות נוספות. כאשר לחץ-דם סיסטולי עולה מעל 140 מ"מ כספית או לחץ-דם דיאסטולי מעל 90 מ"מ כספית, המצב מוגדר כ "יתר לחץ דם Hypertension" ומחולק לשתי דרגות חומרה:

1. יתר לחץ דם דרגה 1 כאשר לחץ-דם סיסטולי בטווח של 140-159 או לחץ-דם דיאסטולי בטווח של 90-99 מ"מ כספית ויותר.

2. יתר לחץ דם דרגה 2 כאשר לחץ-דם סיסטולי גבוה  מ-160 מ"מ כספית או לחץ-דם דיאסטולי מעל 100 מ"מ כספית.

בנוסף לפגיעה של יתר לחץ דם באיברי מטרה כמו רשתית העין (עד עיוורון) ורקמת הכליה (עד אי ספיקת כליות),  יתר לחץ דם מעלה באופן משמעותי את הסיכון לחלות במחלות לב איסכמיות כגון אוטם לבבי ושבץ מוחי ויש לטפל ברמות לחץ-דם אלו בשילוב של שינויי אורך חיים וטיפול תרופתי על מנת להוריד את רמת לחץ-דם לרמות הנורמאליות. מחקרים הראו ירידה של 1/3 (36%) ממחלות הלב ותמותה מהן ע"י שיפור לחץ דם.
 
 
עישון
לעישון השפעות שליליות רבות בכל הנוגע למחלות לב וכלי דם וזאת בנוסף לסיכון לחלות בסרטנים שונים. העיקרי בהם סרטן הריאות הקטלני. העישון הוכח כמזרז את התהליך הטרשתי, מחמיר את אי תפקוד האנדותל, מזרז את הקרע בפלאק והיווצרות קריש דם. בנוסף העישון מגביר את הדופק, מעלה לחץ דם, מעלה את רמת ה LDL- ומוריד את רמת ה HDL -. עישון חצי קופסת סיגריות ליום מעלה את הסיכון לחלות במחלות לב וכלי דם  פי שניים, ועישון של קופסה ויותר ליום מעלה את הסיכון ללקות באוטם שריר הלב פי שלושה ויותר בהשוואה ללא מעשנים. גם לא מעשנים הנמצאים בסביבת מעשנים שואפים לריאותיהם את עשן הסיגריות (עישון סביל) ונחשפים במידה לא מבוטלת לסיכוני העישון. חולה לב שמעשן עלול למות בכ-70% יותר מחולה לב אחר שאינו מעשן.
הפסקת עישון מוחלטת, בכל שלב בחיים, למשך 5-7 שנים מסלקת גורם סיכון זה, לפחות בכל הקשור למחלות לב.

                 

 להלן תמוונת רלוונטיות שצולמו באישור מיוחד, לאתר המגמה בתערוכת Bodies

חלל בית חזה

        
© צילום באישור מיוחד לעמלנט, תערוכתBodies  מדעטק ישראל


 

חלל בית החזה של מעשן

       
© צילום באישור מיוחד לעמלנט, תערוכתBodies  מדעטק ישראל

 

פעילות גופנית
פעילות גופנית סדירה, מבוקרת ומובנית תורמת לשיפור הכושר הגופני והבריאות. הפעילות הגופנית מקטינה את התחלואה במחלות לב וכלי דם ומשפרת את איכות ותוחלת החיים. הפעילות הגופנית גם תורמת להפחתה ושמירה על משקל הגוף, למניעת התפתחות או לאיזון מחלת הסוכרת, להפחתה ואיזון של לחץ הדם ולשיפור בפרופיל שומני הדםרידה בסך הכולסטרול, ירידה ב- LDL ועליה ב- HDL ). לאור התועלת הרבה שבפעילות הגופנית יש להמליץ לכלל האוכלוסייה, בכל קבוצות הגיל, בריאים וחולים כאחד, לעסוק בפעילות גופנית אירובית. הפעילות הגופנית המומלצת כוללת הליכה, שחיה, רכיבת אופניים במשך  30 דקות לפחות, ליום, רצוי בכל ימות השבוע.

נמצא כי פעילות גופנית מתונה של כ- 4 שעות בשבוע, מקטינה את שיעור התחלואה והתמותה ממחלת לב הן בבריאים והן בחולי לב. 

עודף משקל
עודף משקל הנו גורם סיכון לתחלואה ותמותה ממחלת לב כלילית. רמת עודף המשקל מוערכת ע"י המדד BMI (Body Mass Index)  המחושב ע"י חלוקת משקל האדם בגובהו בריבוע. עודף משקל (Over weight) מוגדר כ- BMI גבוה מ-25 ק"ג/מ2 . השמנת יתר (Obesity) מוגדרת כ BMI מעל 30 ק"ג/מ2. הסיכון למחלות לב וכלי דם עולה בעיקר בהשמנה בטנית, היקף הבטן בקו החגורה יכול לשמש כמדד קליני של השמנה זו ולסייע בניטור תהליך ההורדה במשקל . היקף הבטן מעל 94 ס"מ גבר, ומעל80    ס "מ באישה, הם אינדיקציה לצורך בירידה במשקל. שמירה על משקל גוף תקין לפי מדדים אלה מסייעת בהורדת לחץ הדם, רמת הכולסטרול, הטריגליצרידים והסוכר ועוזר במניעת טרשת עורקים ומחלות לב וכלי דם. עודף משקל מכפיל את הסיכון לאי ספיקת-לב וקשור ישירות לסיכון מוגבר  לאירועי מוח, סכרת, מחלות קרדיווסקולאריות ומחלות נוספות מחוץ למערכת הקרדיוווסקולרית. 

                  

                                                                                                                 

מקורות

1. "יסודות ברפואה וגוף האדם", עופר זקס, 2008.

2. אתר הבריאות Doctors.co.il

3. אתר החברה הישראלית ליתר לחץ דם http://www.ish.org.il

4. אתר האגודה הישראלית לסוכרת
http://www.sukeret.co.il/news2.asp?info_id=32090

5. Harrison’s principles of internal medicine, 7th eddition

 

 

 

גרסה להדפסה גרסה להדפסה                                                          

כל הזכויות שמורות במשרד החינוך למינהל למדע ולטכנולוגיה בשיתוף מרכז פדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר תוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש