הקדמה
מבוא
תפריט קישורים
כיתה י'
האדם כמכלול
קרדיולוגיה
המטולוגיה ומערכת הלימפה
פולמונולוגיה
מאמרים
מילות מפתח
סיכום
כיתה יא'
נפרולוגיה
נוירולוגיה
אנדוקרינולוגיה
מבוא
אנטומיה
פיזיולוגיה
קליניקה
 הקדמה
 בלוטת יותרת המוח
 בלוטת התריס
 בלוטת יותרת הכליה
 בלוטת הלבלב
רפואה מונעת
מונחים באנדוקרינולוגיה
מאמרים
מילות מפתח
סיכום
כיתה יב'
גניקולוגיה
גסטרואנטרולוגיה
אורטופדיה
מאמרים
מילות מפתח
סיכום


מערכות בריאות לימודי בריאות ורפואה בחינוך העל - יסודי
דף הבית  | על האתר  | צור קשר
חפש

 

בלוטת התריס Thyroid

פעילות יתר של בלוטת התריס Hyperthyroidism

 


סיפור מקרה
אישה בת 30 מתלוננת מזה כמה חודשים על חולשה, דפיקות לב מוגברות במנוחה, הזעה מוגברת והרגשה לא טובה. בבדיקה גופנית אצל רופא אנדוקרינולוג ניכר דלדול שרירים ורפלקסים מוגברים. בנוסף, בדיקות הדם הראו עלייה בהורמוני בלוטת התריס T3 ו T4 . הרופא בדק גם נוגדנים בדם כנגד מרכיבי בלוטת התריס וכשהממצאים היו חיוביים- רשם לאישה תרופה אנטיתיירואידית בשם Methimazole  וחוסמי קולטני בטא ללקיחה על בסיס יומיומי.
מהן הבעיות העיקריות של החולה?
אלו שאלות עולות מקריאת סיפור המקרה?

הצעה לשאלות אפשריות:
1. הבחן בין סימנים אובייקטיביים (סימנים) לבין סימנים  סובייקטיביים (סימפטומים).
 2. מהו הדופק הנמדד במנוחה ומהו במאמץ? על מה מצביע דופק מהיר?
2. מהו תפקיד בלוטת התריס, ומה הקשר בין דופק מהיר ועלייה בהורמוני בלוטת התריס?
3. הסבר השפעת התרופות Methimazole
וחוסמי קולטני בטא.
3. ערוך השוואה בין יתר פעילות של בלוטת התריס ותת-פעילות של בלוטת התריס.
* התלמידים יוסיפו שאלות נוספות.

מבוא
Hyperthyroidism הינה מחלה רבת סימנים וסימפטומים הנגרמת עקב פעילות יתר של בלוטת התריס, בלוטה אנדוקרינית הממוקמת בקדמת הצוואר. סיבות רבות יכולות להוביל למצב זה כאשר הסיבה הנפוצה ביותר (75%  מהמקרים)  היא המחלה ע"ש גרייבס- Diffuse toxic goiter- Graves disease. סיבות נוספות להיפרתירואידיזם יכולות להיות גידולים שונים כגון Toxic adenoma או גידולים שמקורם בבלוטת ההיפופיזה שבמוח, דלקת של בלוטת התריס- Subacute thyroiditis ועוד.
בכל המצבים הללו התוצאה הסופית זהה- בעיה תפקודית של בלוטת התריס הגורמת לה לפעול ביתר שאת, כתוצאה מכך נקבל רמה גבוהה של הורמונים חופשיים בדם עם תסמונת קלינית אופיינית המלווה מצב זה.

אפידמיולוגיה
מחלת גרייבס מהווה כ 60-80 אחוזים ממקרי התירוטוקסיקוזיס- כלומר היפרתיירואידיזם על רקע של כשל של בלוטת התריס. ככלל, ניתן לומר שככל שתכולת היוד במזון/ במים גבוהה יותר באזור גיאוגרפי מסוים- כך הסיכוי לחלות במחלה גדל.
המחלה מופיעה בכ- 2%  מכלל הנשים ושכיחותה נמוכה בערך פי 10 בגברים. הגיל המועד לחלות הינו בין 20-50, ונדיר שהמחלה מופיעה לפני גיל הבגרות.

 

אטיולוגיה
1. הסיבה הנפוצה ליתר פעילות בלוטת התריס היא מחלת גרייבס (Graves) כ-70% מהסובלים מפעילות יתר של בלוטת התריס סובלים ממנה עקב מחלת זו (נקראת גם מחלת בזדוב – .(Basedow).  היא נגרמת עקב קיומם של נוגדנים עצמיים כנגד הקולטנים של ההורמון TSH על פני בלוטת התריס.  נוגדנים אלו גורמים להפעלה מוגברת של הקולטנים וכתוצאה מכך מיוצרות כמויות גדולות של ההורמונים T3 ו . T4
2. סיבה נוספת יכולה להיות אדנומה בודדת (גידול שפיר), שמתחיל להפריש הורמונים ולשבש את האיזון המטבולי של הגוף.
3. דלקת בלוטת התריס הנוצרת בעקבות הרס תאים
4. לקיחת תרופת הורמון בלוטת התריס בכמות גדולה בתת-פעילות של בלוטת התריס.

סימנים וסימפטומים

1. הסימן הראשון והבולט ביותר בדרך כלל הוא הגדלה ניכרת של בלוטת התריס, הגדלה המכונה Goiter.
2. העיניים- נראות בולטות מצב המכונה Exophtalmus, עם עיבוי והגדלה של כלי הדם המזינים את העין וכן עיבוי של חלק משרירי העין
3. שינויים עוריים- ניתן לראות שינויי צבע ומרקם של העור,  בעיקר באזורי הגפיים ובמיוחד בקדמת השוק. האזור הופך להיות בולט, עם גוון ומרקם בלתי סדיר, בעל צבע אופייני כהה.
4. סימפטומים נפוצים שהחולה במחלת גרייבס יתלונן עליהם רובם ככולם קשורים לתפקוד הבלוטה:בלוטת התריס מכתיבה לגוף בין היתר את קצב חילוף החומרים שלו, ולכן מצב של פעילות יתר של התריס- יגרור אחריו סימני היפרתירואידיזם:
א. היפראקטיביות, עצבנות יתר.
ב. חוסר סבילות לחום והזעה, עור חם ולח.
ג. עייפות וחולשה.
ד. אובדן משקל עם תיאבון מוגבר.
ה. שלשולים.
ו. מתן שתן מרובה.
ז. אי סדירות במחזור החודשי המתבטא במיעוט ווסת.
ח. טכיקרדיה ופרפור פרוזדורים בקשישים.
ט. רעד.
י. בילדים החולים במחלה, לעיתים ניתן לראות האצה של הגדילה, ובמבוגרים וקשישים תופיע אי ספיקת לב אופיינית.

פתופיזיולוגיה

המחלה ע"ש גרייבס- Graves disease הינה למעשה תסמונת המערבת יותר מאיבר אחד. בלוטת התריס מוגדלת בצורה קיצונית, ומופיע נזק המתבטא בהפרשה עודפת של  הורמוני התריס. בנוסף תיראה פגיעה אופיינית בארובת העין- Ophtalmopathy וכן עיבוי העור באזורים אופייניים בעיקר בגפיים- Dermopathy.
המחלה עצמה מוגדרת כמחלה אוטואימונית, דהיינו מחלה הנגרמת בשל פעילות יתר לא מבוקרת של מערכת החיסון: פעילות זו שבאופן רגיל מופעלת כנגד מחוללי מחלה, במחלה זו מופעלת כנגד רקמות תקינות ובריאות בגוף עצמו. תאי B של מערכת החיסון  יוצרים נוגדנים כנגד מרכיבים בבלוטת התריס. אותם נוגדנים יכולים לגרום נזק גם לארובת העין ולעור במקומות מסוימים. ידוע שקיים רקע משפחתי- גנטי שמעלה את הסיכוי לפתח את מחלת גרייבס.

דיאגנוזה

האבחנה של היפרתירואידיזם באופן כללי ובמחלת גרייבס בפרט מבוססת על נתוני מעבדה:
1. ראשית יש להבחין בדם בעלייה ברמתם של הורמוני בלוטת התריס T3 ו T4.
2.  רמת ההורמון TSH- Thyroid stimulating hormone, תהיה נמוכה בדם. תפקיד הורמון זה, המופרש מבלוטת ההיפופיזה שבמוח הוא להגביר את ייצור הורמוני בלוטת התריס. מנגנון בקרת בלוטת התריס פועל במנגנון היזון שלילי. משמעותו של מנגנון זה היא שכאשר רמת הורמוני בלוטת התריס בדם נמוכה, בלוטת ההיפופיזה מפרישה TSH ומשפיעה על הגברת  ייצור הורמוני התירואיד. באופן הפוך,(במחלה זו) אם הורמוני בלוטת התריס נמצאים ברמה גבוהה מדי בדם, רמת TSH תהייה נמוכה .
3. בנוסף, ניתן להבחין גם ברמת כולסטרול נמוכה בדם ונוכחות של נוגדנים מיוחדים- אוטואימוניים כנגד מרכיבי בלוטת התריס. סמן זה הינו ייחודי להיפרתירואידיזם על רקע של Graves disease.

טיפול
הטיפול במחלת גרייבס ובהיפרתירואידיזם הינו בעייתי. באופן תיאורטי, המטרה הינה לדכא את מערכת החיסון מלתקוף את הבלוטה ובכך להחזיר את ייצור ההורמונים לרמה תקינה ונורמאלית. בפועל, על מנת לדכא את מערכת החיסון יש לתת סטרואידים, ואלה ידועים כבעלי תופעות לוואי מגוונות וקשות ולכן לא ניתן לתת אותם לטווח זמן ארוך.
• הטיפול בראש ובראשונה הוא תרופות אנטי תירואידיות,  המונעות את יצירת הורמוני הבלוטה ובכך מורידות את רמת T3 ו T4 בדם. תרופות אלה הן בעיקר מסוגים- Propylthiouracil  ו- Methimazole.
• בנוסף, ניתן לעיתים גם לטפל בליתיום או יוד. חומרים אלה נאגרים בבלוטת התריס ובכך למעשה מונעים את שחרור הורמוני הבלוטה המוכנים להפרשה.
• תרופה נוספת בה משתמשים במחלת גרייבס הינה חוסמי רצפטורי בטא. הפעלת רצפטורים אלה גורמת ,בין היתר, לעירור תאי הגוף, להגברת קצב לב ולהגברת המטבוליזם. מכיוון שבמחלה זו, החולה מתלונן על עוררות יתר, דפיקות לב וכד',  ניתן לאזן את המצב הקליני ולהקל על הסימפטומים ע"י מתן של חוסמי בטא.
• מתן יוד רדיואקטיבי – המתרכז בתירואיד והורס אותו בהדרגה.
• כריתה של הבלוטה Thyroidectomy .


סיבוכים
הסיבוכים של המחלה הם החמרה של הסימפטומים של היפרתירואידיזם. לרוב, החמרה זו נובעת מאי טיפול במחלה הראשונית או חוסר היענות לטיפול מסיבות שונות:
1. במצבים סימפטומטיים חמורים יכול להופיע נזק בלתי הפיך לגלגל העין- Exophtalmus- עיבוי שרירי העין , הגדלת כלי דם מקומיים והתבלטות גדולה של העין. הסיכון העיקרי הוא התייבשות העין ופגיעה בראייה וזאת עקב חוסר היכולת לסגור את העיניים באמצעות הריסים.
2. סיכון נוסף, יכול להיות הופעת הפרעות קצב לבביות , דפיקות לב מוגברות, המופיעות בעקבות דרישה מוגברת של תאי הגוף לאספקת דם כתוצאה מעליית רמת המטבוליזם ועליית תפוקת הלב. כתוצאה מכך יכול להופיע פרפור פרוזדורים (עליות) ואף הפרעות חמורות מכך.
3. סיבוכים נוספים יכולים להיות דלדול שרירים חמור וחוסר יכולת לתפקד במהלך היום עקב יחד עם עצבנות יתר ואי סבילות לחום.

 

מניעה
מכיוון שמדובר לרוב במחלה אוטואימונית לא ניתן למנוע את הופעת המחלה או תסמיניה. טיפול במחלה הינו חשוב ביותר לצורך מניעת החמרה ושמירה על מצב מאוזן של רמת הורמוני בלוטת התריס בדם.
במקרים בהם נכשל טיפול תרופתי שניתן לתקופה מבחן מסוימת (בערך כשנה) ולא מושג האיזון הרצוי, יש צורך בנקיטת קו טיפולי אגרסיבי יותרכמו ניתוח, הרס בלוטת התריס ע"י טיפול ביוד רדיואקטיבי. ע"י טיפול זה אנו למעשה מחליפים בעיה אחת בבעיה אחרת והופכים מצב של היפרתירואידים להיפותירואידיזם, מצב נוח יותר לטיפול, עם פחות סיבוכים לטווח ארוך.

  ____________________________________________________________

מקורות:
1. Harrison מהדורה 17, תחת הערך Hyperthyroidism.
2. http://www.endocrineweb.com/conditions/hyperthyroidism/hyperthyroidism-overactivity-thyroid-gland-0


 

 

תת- פעילות של בלוטת התריס
Hypothyroidism

 

סיפור מקרה
צעירה בת 25 הגיעה לרופא המשפחה עם תלונות על נשירת שיער, חום נמוך של 35.7 מעלות, עלייה במשקל, ווסת בלתי סדירה. בעקבות דבריה חשד הרופא כי מדובר בבעיה הורמונאלית ובוצעה בדיקת דם לבדיקת פרופיל הורמונאלי מקיף.
בדיקות הדם העלו רמות גבוהות של הורמון ה-TSH  ורמות נמוכות מאוד של הורמוני התריס T3 ו-T4. הצעירה קיבלה מרשם לתרופת Eltroxin    והופנתה להמשך טיפול ומעקב אצל רופא אנדוקרינולוג.
מהן הבעיות העיקריות של החולה?
אלו שאלות עולות מקריאת סיפור המקרה?
הצעה לשאלות אפשריות:
1. אלו סימנים אובייקטיביים הופיעו בסיפור המקרה?
2. מהו הקשר בין רמת  TSH לרמת- T3 ו-T4 ?
3. מהי השפעת תרופת ה- Eltroxin ?


מבוא
Hypothyroidism הינה הפרעה אנדוקרינית של תת פעילות בלוטת התריס (תירואיד). הגורם השכיח ביותר להפרעה זו הינו חסר ביוד הנחוץ לייצור של הורמוני התריס. סיבות נוספות לתת הפעילות של בלוטת התריס יכולות להיות טיפול לא מאוזן ביתר פעילות של בלוטת התריס (Hyperthyroidism), תת פעילות מולדת של הבלוטה וחסר הנובע ממחלות אוטואימוניות כגון: Hashimoto's thyroiditis.
תת פעילות הבלוטה גורמת לחוסר איזון הורמונאלי המתבטא ברמה נמוכה של הורמוני הבלוטה, הגורם להופעת תסמינים שונים כגון: חולשה, עור יבש, נשירת שיער, חוסר תיאבון המלווה בעליה במשקל ועוד (ראה תסמינים וסימפטומים). כיום, נהוג לבצע בדיקות סקר לבדיקת רמת הורמוני תריס מיד לאחר הלידה ע"י בדיקת דם לנוכחות הורמוני תריס הנערכת ע"י דקירה בעקב רגלו. מטרת הבדיקה היא לגלות חסרים בהורמונים אלו ולהתחיל במתן טיפול מוקדם ככל האפשר. ידוע שחוסר מולד בהורמונים אלו עלול להוביל לפגיעות קוגניטיביות והתפתחותיות חמורות אם אינן מטופלות בזמן (ראה סיבוכים). הטיפול  כולל  מתן תרופות כגון :Levothyroxin. חשוב מאוד לדאוג לכך שהטיפול הניתן לא יהיה ברמה נמוכה מדי, כיוון שמתן טיפול לא מספק עלול לגרום להרס רקמת התריס הנותרת ולהפרעות התפתחותיות וקוגנטיביות (רמות IQ נמוכות בהשוואה לאוכלוסיה הכללית) ואילו מתן רמות תרופה גבוהות מידי עלולות לגרום לתופעה ההפוכה של יתר פעילות הבלוטה (ראה סיבוכים).

אפידמיולוגיה
תת פעילות מולדת של בלוטת התריס (Congenital hypothyroidism) מאובחנת מידי שנה בתינוק אחד מכל 4000 תינוקות. מצב זה יכול להיות זמני עקב טיפול שמקבלת האם כנגד יתר פעילות הבלוטה או כתוצאה מנוגדנים שקיימים באם כנגד הרצפטור ל- TSH ועוברים דרך השליה לעובר. עם זאת, ברוב המקרים לא מדובר בתופעה חולפת ויש צורך במתן טיפול לתינוקות הסובלים מבעיה זו. ב-80-85% מהמקרים מדובר בחוסר בשלות הבלוטה, ב-10-15% מהמקרים החסר נובע כתוצאה מסינתזת הורמון פגום ובכ-5% מהמקרים ישנה חסימה של הרצפטור ל-TSH ע"י נוגדנים. ההפרעות ההתפתחותיות הנובעות מתת פעילות התריס נפוצות יותר בבנות מאשר בבנים.
תת פעילות התריס כתוצאה מחסר ביוד נפוצה באזורים מסוימים באסיה. היוד, הנמצא בקרקע חיוני לסינתזת הורמוני בלוטת התריס.
תת פעילות הנגרמת כתוצאה ממחלות אוטואימוניות מאובחנת ב-4 מכל 1000 נשים ובגבר אחד מכל 1000 גברים. מחלות אוטואימוניות אלו נפוצות יותר בקרב אוכלוסיות אתניות מסוימות כדוגמת היפנים, בהם שכיחות המחלות האוטואימוניות הגורמות לתת פעילות  של בלוטת התריס, גבוהה יותר ביחס לאוכלוסיה הכללית. הסיבה לכך נובעת ככל הנראה משילוב של פקטורים גנטיים וסביבתיים כגון תזונה.
 תת פעילות סב קלינית (ללא הופעת סימפטומים) מתגלה בכ-6-8% מהנשים (10% מתוכן מעל גיל 60) ובכ-3% מהגברים.

אטיולוגיה
ניתן להבחין במספר סיבות לתת-פעילות בלוטת התריס:
1. תת-פעילות בלוטת התריס ראשונית-  הגורם לכך היא בעיה בבלוטת התריס עצמה, אשר אינה מסוגלת להפריש הורמונים בכמות מספקת. גורמים נפוצים לכך הם מחלת ה"שימוטו" בה בלוטת התריס גדלה וכן טיפול ביוד רדיואקטיבי הניתן לחולי סרטן בלוטת התריס. תת-פעילות בלוטת התריס ראשונית מאופיינת בערכים גבוהים של  TSH
2. תת-פעילות בלוטת התריס שניונית- בה בלוטת יותרת המוח (ההיפופיזה) אינה מפרישה כמות מספקת של ההורמון TSH עקב כך קיים גירוי מופחת של בלוטת התריס להפרשת הורמוני הבלוטה, דבר המתבטא בתת-פעילות. גורמים נפוצים לתת פעילות שניונית הם נזק שנגרם לבלוטת יותרת המוח, כגון גידול, קרינה, ניתוח או פגיעת ראש.
3. תת-פעילות בלוטת התריס שלישונית-  בה בלוטת ההיפותלמוס אינה מייצרת כמות מספקת של הורמון מגרה  TRH שתפקידו הוא לגרות את בלוטת יותרת המוח הקדמית להפריש את הורמון ה TSH כאשר רמת ה-  TRH נמוכה מדי, גם רמת ה- TSH תהיה נמוכה וכך נוצרת תת פעילות של בלוטת התריס.


סימנים וסימפטומים
חולים הסובלים מתת פעילות של הבלוטה מראים תסמינים שונים כתלות בגיל הופעת המחלה:
1. ב-Congenital Hypothyroidism  הילודים יסבלו מפיגור שכלי חמור (IQ נמוך מאוד) ובעיות התפתחותיות חמורות כאשר הם לא מאובחנים או אינם מקבלים טיפול בשלבים מוקדמים ככל האפשר.
2. החולים הסובלים מ-Hashimoto's thyroiditis יציגו תסמינים של: הזעה מופחתת, נשירת שיער או שיער שביר וחלש הנוטה להישבר, גבות מדולדלות(סימן מאפיין מאד), עייפות, רגישות מוגברת לקור, השמנה למרות תיאבון מופחת, נפיחות בפנים ובעפעפיים ועוד.


פתופיזיולוגיה
בלוטת התריס או בלוטת המגן הינה אחת הבלוטות האנדוקריניות המרכזיות בגוף הממוקמת בחלק הקדמי של הצוואר משני צדדיו של קנה הנשימה. היא מורכבת מ-2 אונות (lobes) המחוברות ביניהן במרכז ע"י Isthmus. תפקיד הבלוטה הוא להפריש הורמוני תריס T¬¬3 ו-T¬4 בעלי תפקיד חשוב במטבוליזם של הגוף וקלציטונין שתפקידו לווסת את רמות הסידן בדם. הקלציטונין מעכב את שחרור הסידן מהעצמות למחזור הדם וע"י כך מקטין את ריכוזו בדם.
תת פעילות של הבלוטה יכולה לנבוע ממספר גורמים גנטיים, סביבתיים ושילובם:
א. תת פעילות על רקע אוטואימוני (Hashimoto's thyroiditis) מתפתחת לרוב כתוצאה משילוב בין גורמים גנטיים (גנים הקשורים לייצור תאי מערכת החיסון) ספציפיים וגורמים סביבתיים. מחלה זו מתאפיינת באטרופיה (דלדול או ניוון) של הבלוטה המלווה לרוב בתסנין לימפוציטי המכיל תאי T ו-B משופעלים. לעיתים ניתן להבחין גם בהיווצרות רקמה פיברוטית (צלקתית) שאיננה פונקציונאלית במקום רקמת הבלוטה התקינה. הרס רקמת הבלוטה מתרחש בעיקר ע"י תאי T  שהורגים את תאי המטרה שלהם (במקרה זה התאים המרכיבים את הבלוטה מזוהים באופן פתולוגי כתאי המטרה שלהם).
ב. מנגנון נוסף בו מתרחש הרס הבלוטה הוא ע"י הגברת רגישות התאים לאפופטוזיס (מוות תאי מתוכנן) .
ג. בכ- 20% החולים ישנם נוגדנים כנגד הרצפטור ל–TSH בבלוטה. הנוגדנים נקשרים לרצפטור וע"י כך מונעים מהורמון ה-TSH להתקשר אליו ולגרות ייצור של הורמוני התריס בבלוטה. כתוצאה מחוסר ייצור ההורמונים הבלוטה עלולה להתנוון.


דיאגנוזה
האבחנה מתבצעת על סמך בדיקות דם של "פרופיל הורמוני תריס":
1. ההורמונים הנבדקים בדם הם T3 ו-T4 המיוצרים ע"י בלוטת התריס ו-TSH המיוצר ע"י בלוטת ההיפופיזה. באדם בריא הורמון ה-TSH נקשר לרצפטורים שלו על גבי התאים בבלוטת המגן. בעקבות קישורו מועבר סיגנל לבלוטה לייצר את הורמוני התריס T3 ו-T4. ייצור ההורמונים הנ"ל מפעיל  משוב שלילי להיפופיזה להפסיק את ייצור ה- TSH. כאשר משוב זה לא מתקבל או לקוי, ההיפופיזה ממשיכה לייצר TSH ורמתו בדם עולה. כלומר, רמות TSH גבוהות בדם בשילוב עם רמות T3 ו-T4 נמוכות יעידו על  תת או חוסר תפקוד של בלוטת המגן.
2. בנוסף אם עולה החשד למחלה אוטואימונית ניתן לבדוק האם קיימים בדם נוגדנים כנגד בלוטת התריס.
3. ניתן להיעזר גם במדידת חום גוף שיהיה בד"כ נמוך מהנורמה.
4. בתינוקות כאמור, נהוג לבצע בדיקה ראשונית של הורמוני התריס בדם בסמוך למועד לידתם . בדיקות המעבדה בשילוב עם ממצאם קליניים מתאימים מספקים בד"כ את האבחנה כי מדובר בתת פעילות של בלוטת המגן.


טיפול
הטיפול הניתן תלוי במידת תפקוד הבלוטה, כאשר הטיפול המקובל כולל מתן תרופות- נגזרות סינטטיות של הורמוני התריס. התרופות הניתנות הן:Levothyroxine (L-T4)(שם מסחרי  (Eltroxin ו-Liothyronine  (L-T3) . יש לקחת את התרופות מידי יום ולנטר את רמותיהן בהתאם לתוצאות בדיקות הדם התקופתיות לבדיקת רמות ההורמונים בדם. ניתן לתת את שני ההורמונים יחד או כל אחד מהם בנפרד בהתאם לחסרים.


סיבוכים
הסיבוכים העלולים להתרחש כתוצאה מתת פעילות הבלוטה הינם:
1. Goiter- הגדלת בלוטת התריס עקב הפעלתה ביתר בניסיון להגביר את ייצור הורמוני התריס. ידוע כי Hashimoto thyroiditis מהווה גורם סיכון מרכזי לכך.
2. סיבוכים נוספים כוללים התפתחות של בעיות לבביות עקב רמות גבוהות של LDL- (הכולסטרול ה"רע") שרמתו גבוהה בחולים עם תת פעילות הבלוטה.
3.  לתת פעילות הבלוטה עלולה להיות השפעה על המצב המנטלי של החולה ולגרום לו לדיכאון.
4. סכנה נוספת הינה פגיעה בפוריות והעלאת הסיכון לפגמים גנטיים בעובר.
5. כאשר החולה איננו מאוזן ישנה סכנה להיווצרות ניורופתיה (פגיעה בתחושתיות העצבית) פריפרית ולאיבוד שליטה בטונוס השרירים ובפעילותם.
6.  כאשר תת הפעילות הינה מולדת ואיננה מטופלת בזמן ישנה סכנה לפגיעה בהתפתחות הקוגנטיבית.
7. מתן עודף של תרופות המגבירות את פעילות הבלוטה עלול להוביל למצב ההפוך של יתר פעילות הבלוטה, Hyperthyroidism, המהווה אף הוא מצב פתולוגי.
Goiter – הגדלת בלוטת התריס עקב הפעלתה ביתר בניסיון להגביר את ייצור הורמוני התריס.

מניעה
ניתן להפחית את הסיכון לתת פעילות של בלוטת התריס ע"י צריכת יוד מספקת החיונית לסינתזת הורמוני התריס T3 ו-T4. יוד הינו Trace element (רמותיו בגוף נמוכות אך הוא חיוני לתפקודו התקין) הנמצא בקרקע עליה מגדלים גידולים חקלאיים, במאכלי ים ובאצות.
מניעה נוספת מתבצעת בביה"ח , מיד לאחר הלידה ע"י עריכת בדיקות סקר לבדיקת רמות הורמוני התריס  בדם ומתן טיפול תרופתי מיידי בבעיות כאלו כאשר הן מתגלות. הטיפול התרופתי הניתן כבר בשלבים כה מוקדמים בחיים מונע את התפתחות תת הפעילות של הבלוטה ועל ידי כך מונע גם את הסיבוכים המתלווים למצב זה.

  _____________________________________________________________

מקורות:
1. http://www.mayoclinic.com/health/hypothyroidism
2. . Harrison’s principles of internal medicine, 17th ed, אנדוקרינולוגיה, הפרעות בבלוטת התריס.
3. www.infomed.co.il

 

 

 

 

 

 

 

 

גרסה להדפסה גרסה להדפסה                                                          

כל הזכויות שמורות במשרד החינוך למינהל למדע ולטכנולוגיה בשיתוף מרכז פדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר תוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש