1.1 מהות מקצוע הסטטיסטיקה


כדי לחקור תופעה מסוימת (ואין זה משנה מאיזה תחום) ,הכרחי לאסוף נתונים רבים ככל שאפשר
על התופעה. אך לעתים קרובות, אפילו כאשר הנתונים ברשותנו, לא תמיד קל לפרש אותם ולהסיק מהם את המסקנות הנכונות.

לפניכם דוגמה אופיינית: במפעל "תוצרת הארץ" מייצרים טלפונים סלולריים. בזמן האחרון הופיעה טכנולוגיה חדשה לייצור טלפונים סלולריים המשפרת באופן משמעותי את איכות הקליטה. אך ישום הטכנולוגיה החדשה כרוכה בהוצאה ניכרת, ועקב כך מוצרי החברה צפויים להתייקר. האם כדאי שהמפעל יאמץ את הטכנולוגיה החדשה?

 מנהל השיווק של המפעל החליט לפתור את הבעיה באופן הבא:לערוך סקר בקרב  500  לקוחות שרכשו טלפונים סלולריים תוצרת המפעל ולבקש מכל אחד מהם לדרג את איכות המוצר בסולם 5, 4, 3, 2, 1  ( 5 פירושו שהמוצר מעולה, 4 טוב מאוד , 3 טוב, 2 בינוני, 1 גרוע ).

אם לפחות % 75 מן הנשאלים יעניקו למוצרי המפעל ציון 3 ומעלה, תחליט הנהלת המפעל שאין צורך – לעת עתה- לאמץ את הטכנולוגיה החדשה. אחרת, המפעל יעבור לטכנולוגיה החדשה.

גישה זו לפתרון הבעיה מעוררת כמה שאלות:

א' האם מדגם של 500 לקוחות מספיק גדול כדי לקבל תוצאה אמינה, או שמא הוא גדול מדי, ואפשר להסתפק במדגם קטן יותר?


ב' כיצד יש לבחור את לקוחות המדגם? האם יש לבחור אותם באופן מקרי, או אולי כדאי לבחור 
אותם מאזורים שונים בארץ (הגליל, המרכז, הנגב) וגם מיישובים שונים ( עיר, עיירה, קיבוץ, מושב ) ?


ג' נניח שעל-פי תוצאות הסקר % 75 מהלקוחות שבמדגם העניקו למוצרי המפעל ציון 3 ומעלה. האם 
אפשר להסיק מכאן שתוצאות דומות היו מתקבלות אילו הסקר היה מקיף את כל הלקוחות?

על כל השאלות האלה ניתן לקבל תשובה בעזרת הסטטיסטיקה , המוגדרת כאוסף של שיטות  המאפשרות:
א'  איסוף שיטתי של נתונים.
ב'  עיבוד הנתונים והסקת מסקנות.
ג'  סיוע בקבלת החלטות. 

הערה: יש לציין שהשיטות הסטטיסטיות מתחשבות בכך שעל-פי רוב, הנתונים שנאספו אינם שלמים, ולעתים קרובות אף אינם מדויקים.